פייזר הוציאה 168 מיליון דולר על פקידי ממשל בעלי השפעה בסין ב-2019-2021 – כך טוען חושף שחיתויות שפוטר מהחברה בתביעה אזרחית שהגיש בקליפורניה

פראנק האן, ששימש במשך חמש שנים כמנהל ציות בינלאומי בפייזר, טוען בכתב התביעה שהוא פוטר לאחר שהתריע בפני הממומנים עליו על הונאה פוטנציאלית על פי חוק שחיתות במדינות זרות (FCPA - Foreign Corrupt Practices Act) שנעשית בחברה.

מנהלי ציות (או קציני ציות) בארגונים אמורים לפקח על הציות של הארגון ועובדיו לחוקים, לתקנות ולהוראות החלות עליהם. תפקיד זה קיים בעיקר בארגונים ובחברות שפעילותם נתונה לרגולציה נרחבת, כשהמטרה היא לעקוב באופן שגרתי אחר הציות לרגולציה כדי להקטין את ההסתברות להפרה של חוקים והוראות, ולגלות הפרות בשלב מוקדם ככל האפשר. הדיווח של קצין ציות ראשי הוא להנהלת הארגון ולדירקטוריון.

חוק FCPA הוא חוק פדרלי בארצות הברית, האוסר על אזרחים, ארגונים וחברות אמריקאים לשחד פקידי ממשל זרים לצורך קידום האינטרסים העסקיים שלהם. החוק נושא עונשים פליליים ואזרחיים כבדים, ומעודד חושפי שחיתויות באמצעות תגמולים כספיים גדולים.

האן עבד בפייזר ממאי 2017 עד נובמבר 2022. על פי כתב התביעה, במסגרת תפקידו הוא "פיתח והציג אלגוריתם חדש לניתוח המימון העולמי החיצוני של פייזר (בין הרבעון השני של 2019 לרבעון השלישי של 2021) לפקידי ממשל בעלי פוטנציאל השפעה ("PIGOs") כדי לאתר הונאה". תוך כדי פיתוח האלגוריתם, הוא גילה לדבריו, שהחל מהרבעון השני של 2019 ועד לרבעון השלישי של 2021, "פייזר הוציאה 168 מיליון דולר על PIGOs בסין" – סכום הגדול "מעל פי עשרה מסכום הכסף" שהחברה הוציאה על פקידי ממשל בעלי השפעה במדינות אחרות באותה מסגרת זמן. האן גילה, כך על פי כתב התביעה, "שהנתבעת פייזר הוציאה 12 מיליון דולר בארצות הברית, 11 מיליון דולר בקנדה, 7.5 מיליון דולר ברוסיה ו-7.1 מיליון דולר בבריטניה במהלך פרק זמן זה". לדבריו, רוב הסכום שהוציאה החברה בסין – 138 מיליון מתוך 168 המיליונים שהועברו לפקידי ממשל – "הלכו לחסויות תאגידיות".

האן טוען בכתב התביעה שלאחר שגילה את הנתונים האלה, הוא התריע ב-4 בנובמבר 2021 בפני הממונים עליו על חשש לפוטנציאל של הפרת חוק FCPA, אך "מעולם לא הודיעו לו על חקירה שנערכה, ו/או האם החששות הועלו לגורמים גבוהים יותר בחברה". במקום זאת, לדבריו, החלו הממונים עליו להתייחס אליו בעוינות, להטריד אותו, לצעוק עליו, ואף לתת לו משובים שליליים בסקירת ביצועי עובדים. למשל, בפגישה שקיים בינואר 2022, הוא סיפר שהממונה עליו "מתח ביקורת חסר בסיס על עבודתו, נזף בו והכשיל את יכולתו לבצע את תפקידו", ובפגישה נוספת במרץ 2022 אף צרח עליו. זאת, כ"נקמה על תלונותיו על פעילות ההונאה שחשף".

---

האן פיתח והציג אלגוריתם חדש לניתוח המימון העולמי החיצוני של פייזר (בין הרבעון השני של 2019 לרבעון השלישי של 2021) לפקידי ממשל בעלי פוטנציאל השפעה ("PIGOs") כדי לאתר הונאה". תוך כדי פיתוח האלגוריתם, הוא גילה לדבריו, שהחל מהרבעון השני של 2019 ועד לרבעון השלישי של 2021, "פייזר הוציאה 168 מיליון דולר על PIGOs בסין"

---

באוקטובר 2022 הודיע האן ליועץ לנציב תלונות הציבור בפייזר, והודיע לו כי בשל חוסר השקיפות בחקירת התלונה שלו, לא נותרה לו ברירה, אלא לדווח על הנתבעים (פייזר) לוועדה לניירות ערך ולבורסות ("SEC") על ההפרות הפוטנציאליות שגילה ועל החששות שהעלה שוב ושוב בפני הממונים עליו. ב-4 בנובמבר 2022, ימים ספורים לאחר שהגיש את הדוח ל-SEC, הוא פוטר "כנקמה על גילוי מידע ו/או סירוב להשתתף במעשה בלתי חוקי".

ה-SEC ב-2012: עובדים וסוכנים של פייזר שיחדו רופאים ואנשי מקצועות בריאות בממשלות זרות

זו אינה הפעם הראשונה שבה פייזר מואשמת בפעילות הונאה פוטנציאלית על פי חוק שחיתות במדינות זרות. בשנת 2012 שילמה פייזר 60 מיליון דולר כדי ליישב אישומי שוחד במדינות זרות שהוגשו על ידי משרד המשפטים האמריקאי וה-SEC. על פי הודעת ה-SEC מה-7 באוגוסט 2012, עובדים וסוכנים של פייזר בבולגריה, סין, קרואטיה, צ'כיה, איטליה, קזחסטן, רוסיה וסרביה "שיחדו רופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות שהועסקו על ידי ממשלות זרות כדי לזכות בעסקים". ה-SEC הצהיר כי תשלומי השוחד נועדו להשיג אישורים רגולטוריים ולהגדיל את המכירות ואת המרשמים עבור מוצרי החברה, וכי "הם ניסו להסתיר את השוחד על ידי רישום שגוי של העסקאות ברישומי הנהלת החשבונות כהוצאות לגיטימיות עבור פעילויות קידום מכירות, שיווק, הדרכה, נסיעות ובידור, ניסויים קליניים, הובלה, כנסים ופרסום".

על פי התלונה של ה-SEC נגד פייזר, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בארה"ב במחוז קולומביה, ההתנהלות הפסולה החלה כבר ב-2001. "עובדי החברות הבנות של פייזר אישרו וביצעו תשלומים במזומן וסיפקו תמריצים אחרים לשחד רופאים ממשלתיים כדי להשתמש במוצרי פייזר", נכתב בהודעת ה-SEC. על פי ההודעה, בסין למשל, הזמינו עובדי פייזר רופאים ממשלתיים שחילקו מרשמים רבים לפגישות "שכללו פעילויות פנאי ובידור נרחבות כדי לתגמל מכירות או מרשמים. "פייזר סין גם יצרה 'תוכניות נקודות' שונות, שבמסגרתן רופאים ממשלתיים יכלו לצבור נקודות על סמך מספר המרשמים של פייזר שכתבו. הנקודות מומשו עבור מתנות שונות... בקרואטיה, עובדי פייזר יצרו 'תוכנית בונוס' עבור רופאים קרואטים שהועסקו בתפקידים בכירים במוסדות הבריאות של ממשלת קרואטיה. ברגע שרופא הסכים להשתמש במוצרי פייזר, אחוז מהערך שנרכש על ידי מוסד הרופא יוחזר לרופא בצורה של מזומן, נסיעות בינלאומיות או מוצרים בחינם".

"בקרב חברות בנות של פייזר במספר מדינות השוחד היה כל כך שזור בתרבות המכירות, שהן הציעו נקודות ותוכניות בונוס כדי לתגמל באופן לא ראוי פקידים זרים שהוכיחו את עצמם כלקוחותיהם הטובים ביותר", צוטטה קארה ברוקמאייר, ראש היחידה לחוק שיטות שחיתות זרות ב-SEC.

עוד עולה מהודעת ה-SEC כי חברת Wyeth, שאותה רכשה פייזר בסוף 2009, הואשמה אף היא בנפרד בהפרות FCPA משלה, "בעיקר לפני אך גם לאחר רכישת החברה על ידי פייזר". שתי החברות הסכימו לשלם יחד יותר מ-45 מיליון דולר כדי ליישב אישומים נפרדים אלה.

משרד המשפטים וה-SEC שוב חוקרים חשדות לשוחד החל מ-2019

למרות הדברים החריפים האלה, פייזר 'יצאה בזול' מהאישומים נגדה ב-2012 והסדירה אותם מבלי להודות באשמה, ואף קיבלה קרדיט על חשיפת ההתנהגות הבלתי הולמת. ואולם, מתברר שמאז 2019 לפחות, בשקט בשקט, משרד המשפטים והרשות לניירות ערך בארצות הברית שוב חוקרים אם החברה שילמה שוחד ברוסיה ובסין, והחל ממרץ 2023 החלה חקירה גם לגבי חשד למתן שוחד במקסיקו.

פייזר חשפה את חקירות השוחד הזרות בדיווחים הרבעוניים למשקיעים שהוגשו ל-SEC, והיא אומרת שהיא משתפת פעולה ומספקת מסמכים. אך אינה מפרטת מעבר לדיווח לקוני.

בדיווח הרבעוני האחרון המתייחס לרבעון שהסתיים באפריל 2023 צוין בהקשר לחקירת השוחד ברוסיה מ-2019: "ביוני 2019 קיבלנו בקשה בלתי פורמלית מהיחידה לחוק שחיתות במדינות זרות במחלקת המשפטים האמריקאית, המבקשת מסמכים הנוגעים לפעילויות שלנו ברוסיה. בספטמבר 2019 קיבלנו בקשה דומה מהיחידה ל-FCPA של ה-SEC. הפקנו רשומות בהתאם לבקשות אלה".

ביחס לחקירת השוחד בסין מ-2020: "ביוני 2020, קיבלנו בקשה לא רשמית מיחידת FCPA של משרד המשפטים האמריקני, המבקשת מסמכים הקשורים לפעילות שלנו בסין. באוגוסט 2020, קיבלנו בקשה דומה מיחידת ה-FCPA של ה-SEC. הפקנו רשומות בהתאם לבקשות אלה.

ביחס לחקירת השוחד החדשה במקסיקו מהשנה: "במרץ 2023, קיבלנו בקשה לא רשמית מיחידת FCPA של משרד המשפטים האמריקני, המבקשת מסמכים הקשורים לפעילות שלנו במקסיקו. אנו מפיקים רשומות בהתאם לבקשה זו".

למרות חומרת הנושא, החקירות של משרד המשפטים וה-FCPA, וגם התביעה נגד פייזר, משכו מעט מאוד תשומת לב תקשורתית, בעיקר מצד העיתונים הכלכליים של הפארמה. דוברת פייזר בישראל מסרה בתגובה לפניית מגזין זמן אמת: "אנחנו לא נגיב".