"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
מחקר חדש מצא שממתיקים מלאכותיים מפריעים לתקשורת בין-חיידקית, ועלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים
מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון מצא שממתיקים מלאכותיים נפוצים המאושרים לשימוש על ידי ה-FDA, מפריעים לתקשורת הבין-חיידקית, ועלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Molecular Sciences, נערך על ידי חוקרים מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרופ׳ אריאל קושמרו וד"ר קרינה גולברג.
החוקרים בדקו שישה ממתיקים מלאכותיים, במטרה לבחון את השפעותיהם על גופנו - אספרטיים, סכרין, סוכרלוז, אשלגן אססולפאם וניאוטיים. ממצאי המחקר הראו ששלושה מתוכם, שהם למעשה שלושת הממתיקים הפופולריים ביותר בשימוש – אספרטיים, סוכרלוז וסכרין – מעכבים באופן משמעותי את התקשורת בין החיידקים במעי.
החוקרים בדקו גם תוספי מזון על בסיס חלבוני המכילים ממתיקים אלו, שהינם שכיחים בשימוש בקרב ספורטאים, כאשר לפחות אחד מהשלושה נמצא בכל תוספי המזון שבדקו.
"העובדה שחיידקים מתקשרים זה עם זה כחלק מאורח החיים שלהם מאפשרת לנו להצביע על כך שממתיקים מלאכותיים משבשים את התקשורת הזו, דבר אשר עלול לשבש את היציבות של אוכלוסיות החיידקים במעי", אומרת ד"ר גולברג.
ממצאי המחקר הראו ששלושת הממתיקים הפופולריים ביותר בשימוש – אספרטיים, סוכרלוז וסכרין – מפריעים לתקשורת החשובה בין חיידקי במעי, ובדרך זו עלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים.
הממתיקים המלאכותיים מותגו במשך שנים כאלטרנטיבה הבריאה לסוכר. יתר על כן, מומחי דיאטה ותזונה, וכן איגודים מקצועיים בתחום ממליצים לאנשים שרוצים לרזות או לשמור על הגזרה ולא יכולים לוותר על השתייה המתוקה לעבור למשקאות דיאט. לדוגמה, ב-2018 המליץ איגוד הלב האמריקני לאנשים שאינם מעוניינים לשתות מים, להעדיף משקאות דיאט על פני משקאות ממותקים.
ואולם, מתברר שלמרות שוק הצרכנים האדיר של הממתיקים המלאכותיים, הכולל גם אוכלוסיות רגישות כמו חולים, ילדים ונשים הרות, מידע הבטיחות שעל בסיסו הם אושרו ומשמשים לשימוש נרחב מבוסס למעשה ברובו המכריע על מחקרים בבעלי חיים, כאשר המחקרים שבוצעו בבני אדם מועטים ומוגבלים.
בשנים האחרונות, ההשלכות הבריאותיות של צריכת תחליפי הסוכר הסינטטיים הללו לאורך זמן הולכות ומתבהרות, והמידע המצטבר מדאיג. יותר ויותר מחקרים מראים שהממתיקים המלאכותיים, ובראשם האספרטיים והסכרין, קשורים לעלייה בסיכון במגוון רחב של מחלות, בהן מחלות לב, שבץ, ודמנציה. כמה מחקרים גדולים וארוכי טווח הראו ששתיית משקאות דיאטטיים מגבירה משמעותית את הסיכון לא רק לתחלואה, אלא אף לתמותה.
יתירה מכך, נמצא שדווקא עבור קהלי היעד המרכזיים של הממתיקים המלאכותיים – חולי סוכרת ואנשים עם השמנת יתר – צריכתם עלולה להיות מסוכנת במיוחד, שכן נמצא קשר בינו לבין התפתחות עמידות לאינסולין, פגיעה בפרופיל השומנים בדם וסוכרת מסוג 2. בקרב חולי סוכרת, שימוש בממתיקים אף עלול לגרום לרמת הסוכר בדם לצאת משליטה, וכתוצאה מכך, להוביל לסיבוכי סוכרת.
מה בדיוק גורם לעלייה בסיכון לתחלואה ולתמותה? אחת ההשערות של חוקרים הייתה שהמנגנון המרכזי הוא דרך יצירת עמידות לאינסולין, שבתורה מובילה לסינדרום המטבולי ולפגיעה בכלי הדם. בנוסף, נמצא שהנזק עלול להיות תוצאה של דלקת מערכתית. בסקירת מחקרים שפורסמה ב-2017 בכתב העת Nutrition Reviewsבחנו חוקרים את המחקרים שנערכו בין השנים 2000 ל-2016 אודות בטיחות האספרטיים. הם הסיקו שהממצאים מצביעים על כך שאספרטיים ותוצרי הפירוק שלו עלולים לשבש את האיזון בין התהליכים החמצוניים והאנטי-חמצוניים בגוף, לגרום לסטרס חמצוני ולנזק לשלמות קרומי התאים, להשפיע על מגוון תאים ורקמות ולפגוע בוויסות תפקוד התאים, ובסופו של דבר, להוביל לדלקת מערכתית. זאת, לא רק כאשר הם נצרכים במינונים גבוהים מאלו המומלצים על ידי רשויות הבריאות, אלא גם במינונים המוגדרים כבטוחים.
אבל מה גורם לעמידות לאינסולין, לשינויים המטבוליים ולדלקת המערכתית? מספר מחקרים הצביעו על כך שהמנגנון המתווך בין הממתיקים המלאכותיים לבין ההשפעות השליליות הללו הוא חיידקי המעיים – כאשר צריכתם משפיעה לרעה על ההרכב ועל הפעילות של החיידקים, החיוניים לתפקודים מטבוליים תקינים. כך למשל, במחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Applied Physiology, Nutrition, and Metabolism, נמצא שאצל עכברים שצרכו שתייה ממותקת באספרטיים, הפעילות של אנזים בשם אלקלין פוספטאז – אנזים המצוי במעי הדק שנמצא במחקרים קודמים כמונע תסמונת מטבולית והשמנה – הייתה נמוכה משמעותית לעומת עכברים שצרכו מים ללא אספרטיים. החוקרים הסבירו שכאשר האספרטיים מתפרק במעי, אחד מתוצרי הפירוק שלו הוא פנילאלנין, שמעכב את האנזים אלקלין פוספטאז, אשר בתורו מעורב בצמיחה התקינה של חיידקי המעי, וגם משפיע על החיידקים הללו באופן שמפחית את ההפרשה של רעלנים על ידם בתגובה למזונות עתירי שומן.
יתירה מכך, מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העתMolecules מצא שצריכת ממתיקים מלאכותיים הינה רעילה לחיידקי המעיים. המחקר, שנערך בשיתוף בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהאוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג בסינגפור, בחן שישה ממתיקים מלאכותיים נפוצים המאושרים לשימוש על ידי ה-FDA– אספרטיים, סוכרלוז, סכרין, נאוטיים, אדבנטיים ואצסולפאם-K, וכן עשרה משקאות ספורט המכילים ממתיקים אלו. החוקרים השתמשו בחיידקי אי-קולי כמודל המייצג של חיידקי מערכת העיכול, וגרמו להם להאיר באופן ביולוגי וליצור אור זרחני בתגובה לנוכחות רעלנים שונים. הם חשפו את החיידקים הללו למינונים שונים של הממתיקים המלאכותיים, וגילו שכבר בריכוזים קטנים של 1 מיליגרם, הממתיקים הללו גרמו להשפעה רעילה בחיידקי האי-קולי והובילו לעיכוב התפתחותם ולפגיעה בהתרבותם. לשם השוואה, בפחית משקה דיאטטי יש כ־180 מיליגרם של ממתיק מלאכותי.
כאמור, במחקר הנוכחי שנערך בישראל, התמקדו החוקרים ספציפית בהשפעות הממתיקים המלאכותיים על מערכת התקשורת הבין-חיידקית. חיידקי המעי מתקשרים בתוך הקהילה שלהם ומווסתים התנהגויות קבוצתיות בעזרת מערכת מולקולרית המכונה חישת קוורום (QS). באמצעות שיטות שונות, בהן בדיקות ביו-סנסור, שיטות אפיון חלבונים ביופיסיקליות ועוד, החוקרים הראו שהאספרטיים, הסוכרלוז והסכרין משפיעים על פונקציות שונות באופן שמעכב משמעותית את מערכת ה-QS. לדבריהם, בדרך זו, הממתיקים המלאכותיים עלולםי להשפיע על איזון קהילת החיידקים במעי ועל אירועים מולקולריים רבים הנמצאים בבסיס תפקודם, וכתוצאה מכך, על חילוף החומרים בגוף.
כבר בריכוזים קטנים של 1 מיליגרם, הממתיקים המלאכותיים גרמו להשפעה רעילה בחיידקי האי-קולי והובילו לעיכוב התפתחותם ולפגיעה בהתרבותם.
מיעוט מחקרי הבטיחות בתחום מטריד במיוחד כשזה נוגע לילדים. באוקטובר 2019 פירסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים בכתב העת Pediatrics נייר עמדה שעל פיו אין די ראיות אודות הבטיחות ארוכת הטווח של ממתיקים מלאכותיים בילדים ובבני נוער. לאור העלייה המתמשכת בצריכת ממתיקים מלאכותיים בקרב אוכלוסייה זו, קרא האיגוד ל-FDA לדרוש מהיצרנים שקיפות רבה יותר לגבי הסוגים והכמויות של הממתיקים המלאכותיים על תוויות המזון, ולממן מחקרים איכותיים שיבהירו את בטיחותם בילדים, שכן נכון להיום, כאשר החברות אינן נדרשות לציין את הסוגים והכמויות, לא ניתן כלל להעריך מהי הצריכה היומית של הפרט. נייר העמדה התבסס על סקירה שערכה ועדה מטעם האגודה האמריקנית לרפואת ילדים על השימוש בממתיקים מלאכותיים על ידי ילדים ומתבגרים. ממצאי הסקירה הראו שבמהלך העשור מ-2008 ועד 2018 פורסמו רק שישה מחקרים איכותיים, אקראיים ומבוקרים אודות השימוש בממתיקים מלאכותיים בילדים. "לא זו בלבד שיותר ילדים ומתבגרים צורכים ממתיקים מלאכותיים, אלא שהם גם צורכים כמויות גדולות שלהם בהיעדר ראיות מדעיות חזקות להפריך או לתמוך בבטיחותם של חומרים אלו", כתבו המחברים.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
היא כונתה "תרופת האושר" והפכה לנוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בשנות ה-80. אבל ניתוח מחודש של הנתונים חושף שילדים ובני נוער שהשתתפו במחקרים שהביאו לאישור ה-FDA לתרופה לגילאים אלה ניסו להתאבד לאחר נטילתה - אך אירועים אלה הושמטו מהפרסומים בכתבי העת הרפואיים
ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"
במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים
כך עולה ממסמכים חדשים של פייזר, ששוחררו השבוע במסגרת הסבב השני של גילוי המסמכים שכפה בית המשפט על ה-FDA. כמו כן, מתברר שהחברה ידעה שתופעות הלוואי חמורות יותר בצעירים, ושהסיכון למיוקרדיטיס גבוה בהרבה מכפי שנטען
ה-CDC הסיר מאתר מעקב הנתונים שלו עשרות אלפי מקרי מוות המיוחסים לקורונה, בהם כ-25% ממקרי המוות בילדים. הנתונים המנופחים שימשו את ה-FDA כדי להצדיק את מתן היתר החירום לחיסון הילדים. לטענת ה-CDC: חלה טעות – האלגוריתם אשם
הממצאים החמורים נחשפו במסמכים ששחררו ה-FDA ורשות הבריאות באוסטרליה, ומראים שפייזר וה-FDA הסתירו את המידע. הממצאים בבעלי חיים "טואטאו", וסיווג החיסון שונה ל"בטוח בהריון"
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.