פרשת הקלטת המודלפת: ממצאים "מעודדים" או בעיה מדיקו-לגלית חמורה למשרד הבריאות?

בתחילת השבוע חשפנו, בשיתוף עם מח"צ לקורונה, את הקלטת המודלפת מהדיון ביוני 2022 שבה הציג צוות חוקרים שנשכר על ידי משרד הבריאות את ממצאיו בפני אנשי היחידה לאפידמיולוגיה. הקלטת חושפת ממצאים חמורים ומדאיגים, בהם תופעות שאינן רשומות בעלון של פייזר (סיגנלים חדשים), והעובדה שתופעות לוואי משמעותיות הן במרבית המקרים ארוכות טווח ואף מתמשכות, וגם כאשר הן חולפות לבסוף, במקרים רבים הן חוזרות ואף מתעצמות לאחר מנות חוזרות.

בתגובה לחשיפה, משרד הבריאות שינה את הנרטיב שלו, ובעוד שעד כה טען, בכתבת "בדיקת עובדות" ברויטרס כי קטעי הווידיאו שפרסמנו לפני מספר חודשים "הוצאו מהקשרם" – כעת הטענה היא כי לא מדובר במחקר סודי, כי משרד הבריאות עקב אחרי כל תופעות הלוואי, וכי הממצאים העולים מההקלטה "מעודדים" והתופעות שנמצאו הן קלות וקצרות טווח.

האומנם זה כך?

הכתבה שלפניכם מתייחסת בפירוט לכל אחת מהטענות.  

טענת מסגור: "מתנגדי החיסונים במתקפה", "הפציצו", "טוענים שחשפו לכאורה מחקר סודי ומטריד במערכת הבריאות, אך הכל שקוף וידוע"

טענה זו איננה נכונה, אך חשוב מכך – היא מבקשת למסגר את הדיון וצדדיו באופן לא ענייני וכאילו הצד המבקר אינו לגיטימי.

ראשית, לא מדובר בטענה או בחשיפה של "מתנגדי חיסונים" על "מחקר סודי לכאורה".
הצד שאותו מבקשים להפריך הוא חוקרים שממונים מטעם משרד הבריאות, ואשר מסקנותיהם וממצאיהם הוסתרו מהציבור. לא "מתנגדי חיסונים הביאו טענות" כאן.

המחקר הינו מחקר רשמי של חוקרים אשר ממונים מטעם משרד הבריאות, ועל כך אין מחלוקת. המחקר עצמו לא היה סודי, אלא רק ממצאיו ומסקנותיו האמיתיות, אשר הוסתרו מהציבור בדוח הרשמי שפורסם לגביו באוגוסט 2022.

בחשיפה האחרונה – מדובר בהדלפה תיעודית גולמית מלאה ושלמה של דיון שהתקיים בתחילת יוני 2022 בין החוקרים הממונים מטעם משרד הבריאות לבין אנשי המחלקה האפידמיולוגית במשרד הבריאות – שבו הציגו החוקרים את מסקנות המחקר שיזם משרד הבריאות, והחשיפה היא של מסקנותיהם בדיון פנימי סגור, ממצאים ומסקנות אשר הוסתרו ושלא שוקפו כלל לציבור.

החוקרים חוזרים בדיון המודלף החשאי הזה על כך שהתופעות הינן:

• ארוכות טווח – שנה ויותר לעתים, וחלקן נמשכו גם כשהמחקר הסתיים
• חזרתיות והתגברות של התופעות אחרי כל מנת חיסון אשר מהווה לדברי החוקרים סיגנל מובהק לקשר סיבתי אליו
• תופעות (סיגנלים) חדשות שאינן מוכרות מהעלון של פייזר עצמו

לעומת זאת, משרד הבריאות אומר לציבור שהתופעות:

• נדירות וחריגות
• חולפות תוך ימים ספורים
• אין קשר ולא ניתן להצביע על קשר סיבתי לחיסון

שנית, אם המחקר וממצאיו אינם סודיים ומטרידים מדוע מסקנות החוקרים הוסתרו מהציבור?
מדוע משרד הבריאות לא הציג אותן גם בפני ועדת הצט"מ בסוף יוני, כאשר הצט"מ אישר לתת את חיסון הקורונה לתינוקות מגיל 6 חודשים ומעלה, כעולה מפרוטוקול הדיון?

שלישית, הטעייה והסתרה נוספת:
ב-5 ביולי באמצעות ממצאי סקר שערך משרד הבריאות בקרב הורים לילדים בני 5-11, טען משרד הבריאות כי לא דווח על אשפוז של ילדים בני 5-11 בבית חולים בעקבות התופעות שחלפו, וכי מרבית תופעות הלוואי שמהן סבלו הילדים הקטנים הן קלות, מקומיות וחולפות תוך ימים ספורים?

אך במצגת שהעלה צוות החוקרים בדיון המודלף בפני אנשי היחידה האפידמיולוגית בראשות ד"ר אמיליה אניס, דווחו 14 מקרים של אשפוזים בילדים 5-11? 


כפי שניתן לראות בשקופית הבאה שהוצגה בדיון המוקלט, בין דיווחי האשפוז היו כמה מקרים חמורים, בהם פריקרדיטיס בילדה בת 9, קטואצידוזיס בילדה בת 8, ומחלה אוטואימונית בשריר-שלד בילדה בת 7 בלבד.

רביעית, החוקרים טוענים שהממצאים היו ידועים כבר ממרץ – מדוע הוסתרו מהציבור מאז?

במהלך הדיון, סשה זוראט, החוקרת המובילה, אומרת שכבר במרץ הכינה מצגת מפורטת עבור הציבור, אך משרד הבריאות לא פרסם אותה עד היום.

חמישית, במהלך הדיון הפנימי המוקלט נחשף שפרופ' מתי ברקוביץ מזהיר את אנשי משרד הבריאות שהם חייבים להיערך "מדיקו-לגלית" לנוכח הממצאים.

מדוע הוא מזהיר את משרד הבריאות כי הוא חשוף לתביעות משפטיות משום שקידם את ההתחסנות בטענה שהחיסון בטוח, ושתופעות הלוואי, גם אם הן קיימות, הן קצרות וחולפות – אם ממצאי המחקר אינם מדאיגים?

טענה 1: המחקר לא הוסתר מהציבור וממצאיו לא היו מטרידים. במשרד הבריאות, בוועדת הצט״מ ובוועדת החיסונים - אספנו את כל ״תופעות הלוואי״ (תלונות שהתפתחו לאנשים) וניסינו לבדוק מה משמעותי ומה לא משמעותי.

טענה זו אינה מתיישבת עם גרסאות רשמיות אחרות.

כפי שמשרד הבריאות מודה בדו"ח המחקר שפרסם באוגוסט, דוח שלא משקף לציבור את ממצאי החוקרים כפי שעלו מההקלטה המודלפת לדיון הפנימי - מערכת דיווח תופעות הלוואי הושקה בדצמבר 2021.

משרד הבריאות מודה בדו"ח המחקר מאוגוסט שמערכת דיווח תופעות הלוואי הושקה בדצמבר 2021, וכי במהלך כל שנת 2021 – השנה הקריטית שבה חוסנו רוב אזרחי ישראל – מערכת הדיווח הלאומית לתופעות לוואי הייתה בלתי פונקציונלית לחלוטין ולא איפשרה ניתוח מהימן של הדיווחים מהציבור.

למעשה, לא עקבו בארץ אחרי דיווחים מהציבור. בהקלטה אף ניתן לשמוע את נועה סידר מהמחלקה האפידמיולוגית – המחלקה האחראית על נושא הניטור של תופעות הלוואי בישראל - אומרת שלא ידעה מה לעשות עם אלפים של דיווחים שהגיעו אליהם.

טענה 2: "מדובר בשאלון למבוטחי מאוחדת"

לא. מדובר במחקר רשמי שתוצאותיו הוסתרו וסולפו בדיווח לציבור.

משרד הבריאות יזם מחקר יסודי לתופעות לוואי בפלח אוכלוסייה מצומצם מראש. תוצאותיו החלו להגיע כבר במרץ 2022, אך המשרד פרסם לציבור רק באוגוסט 2022 סיכום למחקר הנ"ל, כאשר בדו"ח הסיכום לא שיקפו לציבור את ממצאי החוקרים בפועל כפי שהם נשמעים בקולם בדיון הפנימי שלהם עם נציגי משרד הבריאות – שהקלטתו דלפה עכשיו לציבור.

חוסר ההתאמה בין מסקנות הדיון הפנימי לבין המסקנות שהוצגו לציבור - זהו לב החשיפה.

אופן המחקר המדובר:

ראשית, בסיס המידע למחקר הוא שאלון יזום, חדשני ומקיף, שהועבר באמצעות קופות החולים כולן למבוטחיהן בפילוח הבא:

* רק מדצמבר 2021

* רק לאלו שהיו עד 30 יום לאחר מנת חיסון בתקופת המחקר

* בסינון מקרים חמורים של אשפוזים ומוות (המחקר ביקש לבדוק את המקרים ״הפחות חמורים״ שלא הגיעו לכדי כך).

שנית, התשובות למחקר ניתנו בעיקר וכמעט רק מקופת חולים מאוחדת – משום שהקופות האחרות סירבו לשתף פעולה ולהעביר אותו. החוקרים התייחסו לכך כך: "החזיקו את המידע קרוב לחזה".

יתירה מכך – משרד הבריאות עצמו טען בתוקף בכתבת "בדיקת עובדות" שפורסמה ברויטרס, כי "הטענה כאילו הנתונים הגיעו רק מקופת חולים אחת היא שקרית. התקבלו דיווחים מכל הקופות".

שלישית – המחקר בוצע באמצעות אנליזה מקיפה של ניתוח ביג-דאטה ובירור ואימות מול המדווחים (הדיווחים לא היו אנונימיים).

למען ההבהרה, נחזור ונדגיש: מדובר במחקר שהוזמן על ידי משרד הבריאות בחודש דצמבר 2021, במקביל להשקת מערכת הדיווח החדשה. המחקר, בראשות פרופ' מתי ברקוביץ, ניתח את דיווחי תופעות הלוואי שהתקבלו במהלך 6 חודשים – עד סוף מאי 2022 – מקופות החולים, כאשר כל קופות החולים התבקשו להפיץ בקרב מבוטחיהן קישור טלפוני למערכת הדיווח מיד לאחר החיסון. ההסתרה החלה כבר בשלב הסירוב של קופות החולים הגדולות (מכבי, כללית) להעביר נתונים ממבוטחיהם לחוקרים הממונים.

טענה 3: "מדובר על כ-2000 דיווחי תופעות לוואי"

לא. סה״כ היו כ-8000 דיווחים.

כפי שניתן להיווכח בשקופית שלהלן, מתוך המצגת שהועלתה על ידי החוקרים עצמם בשיחתם הפנימית עם נציגי משרד הבריאות (בדיון המודלף) –

במחקר, החוקרים ניתחו הן דיווחים מהציבור ב"שדות סגורים" – והן ״שדות פתוחים״ עם טקסט דיווח חופשי.

בשדות הסגורים שהגדיר משרד הבריאות מראש – היו 7 קטגוריות של תופעות לוואי

בחלק זה התקבלו 8,054 דיווחים על תופעות לוואי, כולל 599 בילדים קטנים, ועוד 299 בבני 12-17. החוקרים הגדירו כתקפים 6,259 דיווחים.

בשדות "הפתוחים", המדווחים פירטו במילותיהם שלהם מה בדיוק קרה להם, וללא הגבלה של משרד הבריאות מראש – שם החוקרים זיהו 22 קטגוריות.

כאן, בנוסף(!) ל-6,259 הדיווחים מהשדות הסגורים, החוקרים ניתחו 2,075 דיווחים בטקסט חופשי.

טענה 4: "'תופעות לוואי' הן לא בדיוק תופעות לוואי, אלא כל מיני תלונות שהתפתחו לאנשים. על פי טענה זו לא ניתן לייחס את התלונות לחיסון ללא בדיקת נתוני "עודף" שלה על שכיחותה הרגילה באוכלוסייה.

טענה זו לא נכונה, וגם לא מוסרית.

ראשית, המחקר לא כלל מקרים של מוות ואשפוזים – בהגדרה, המנדט של החוקרים סינן מראש ניתוח של מקרים אלו במחקר.

אף על פי כן, כאמור, הם מציינים מפורשות שזיהו 173 מקרים של אשפוזים בשדות הדיווח הסגור, מתוכם, כאמור, 14 מקרים בילדים בני 5-11 ועוד 5 מקרים בבני 12-17.

כפי שצוין לעיל, הייחוד במחקר הזה הוא גם תחימתו לדיווחים רק בפלח זמן קצר מאד לאחר קבלת החיסון (30 יום) וגם יכולתו לזהות rechallenge - חזרתיות והתגברות של תופעת הלוואי לאחר כל מנת חיסון, באופן שבהחלט מעלה חשש כבד לקשר סיבתי לחיסון כגורם.

שנית, תופעות הלוואי השכיחות ביותר היו משמעותיות וחמורות מאוד – לא מדובר (רק) בסחרחורת וכאבי ראש!

בהן, בין היתר, בעיות נוירולוגיות, הפרעות חמורות במחזור הווסת, פגיעות וכאבים מתמשכים המתוארים כ"משביתים" ויומיומיים במערכות שריר-שלד ובמערכת העיכול, וכן בעיות קרדיווסקולריות – שהיו למעשה תופעת הלוואי השכיחה ביותר בקרב גברים. החוקרים מספרים במהלך הדיון שטרם הספיקו לנתח אותן, וזו הייתה אחת המטרות שלשמן הם ביקשו להמשיך את המחקר.  


כפי שהוצג לעיל, החוקרים זיהו בעיות קרדיווסקולריות גם אצל ילדים קטנים, אך אלו לא נכללו בממצאי המחקר אלא הועברו לוועדה ייעודית.

עד כמה משמעותיות היו התופעות?

לדוגמה, באחד הדיווחים המילוליים מתוארת היפואסטזיה חמורה: "חצי שעה לאחר החיסון הראשון התחילו לי נימולים ברגליים. הדבר נמשך כך עד החיסון השני. במתן החיסון השני התחושה הצטרפה גם לידיים, לצוואר ולפנים, והנימול נמשך עד ימים אלה. התופעה חוזרת על עצמה מדי יום".

בדיווח אחר, מתוארים "כאבי בטן משביתים", אשר "החלו לאחר החיסון הראשון והשני ולא נפסקו מאז, לסירוגין מדי כמה ימים. לאחר החיסון השלישי שבוע שלם של כאבי בטן רצוף. לא נמצאה סיבה קלינית לכאבים, והם ממשיכים להופיע עד היום (12 חודשים לאחר החיסון)".

ובדיווח נוסף: "כאב מרפקים בעוצמה שהפריע לתפקד. בכף היד נשאר עד עכשיו, שנה אחרי החיסון הראשון".

בדיווחים נוספים, כפי שניתן להיווכח בשקופית הבאה, מתוארים מקרים של הפלות ומוות עוברי לאחר החיסון. למשל, "הפסקת הריון בשבוע 17 מום בעובר (גרידה)"; "שבוע 7, שק הריון ועובר ללא דופק, עברתי הפלה עם ציטוטק".

האם על תופעות בריאותיות חמורות כאלו וכאבים שנמשכים חמישה חודשים או אף 12 חודשים ויותר ניתן לומר שזו "תופעת לוואי במרכאות"? האם כשהם חוזרים ומתגברים עם כל מנת חיסון מדובר ב"תלונות של אנשים"?

טענה 5: "זה לא הגיוני ש-500 מבוטחים של מאוחדת דיווחו על בעיות נוירולוגיות 'כאבי ראש וסחרחורות'. יש לבדוק את עודף התלונות האלו על תלונות שכיחות לתופעה הזו בשגרה".

הטענה לא נכונה ולא מוסרית.

ראשית, לא מדובר "רק" בכאבי ראש וסחרחורות, אלא בתופעות חמורות אף יותר שחלקן לא דווחו בעלון של פייזר, בהן כאמור, היפואסטזיה ופרסטזיה ממושכים. נזכיר - המחקר מראש סינן מקרי אשפוז ותמותה לאחר חיסון.

395 מקרים של תופעות נוירולוגיות דווחו. במקרים שבהם דווח משך התופעה – הרוב המכריע היה ארוך טווח, ובחלק גדול מהמקרים לא ניתן היה לקבוע את סיומה. סשה זוראט מדווחת במהלך הדיון לגבי התופעות הנוירולוגיות כך: "כשניתחתי את ה-duration שלהם, אז פה באמת הייתה הפתעה"... ב-65% מהמקרים הנוירולוגיים "לא היה בעצם את הסוף". "הם אמרו כבר חמישה חודשים כואב לי ועדיין זה נמשך".

אכן, "לא הגיוני" שכל כך הרבה מבוטחים בקופה אחת קטנה - היחידה שהסכימה להעביר נתונים ממבוטחיה למחקר- ידווחו על בעיות נוירולוגיות, אך למרבה הצער – זהו נתון קרוב לאמת.

טענה 6: "שיבושים במחזור – היו דיונים רבים על כך, נמצא שהיה איזשהו איחור במחזור, אבל ממש מינימלי, של איזה יום או יום וחצי, לפי הספרות המדעית הידועה".

טענה זו אינה נכונה והיא מטעה באופן חמור.

ראשית, הטענה וגם הספרות המחקרית הנטענת - נסתרות בממצאי המחקר.

מטרתו של מחקר מדעי כידוע – במיוחד במדינה שהוגדרה כ"מעבדה" – היא לחדש ולעדכן או לתקף את "הספרות המדעית" הידועה עד כה.

ההפרעות במחזור נמשכו חודשים. ב-98% מהמקרים שבהם דווח משך התופעה – ההפרעות במחזור היו ארוכות טווח, ומתוכן 90% מעל לחודש ו-30% מתמשך עדיין. החוקרים מדגישים שהממצא הזה הוא – בניגוד למה שידוע מהספרות המחקרית עד כה. כלומר, זהו סיגנל חדש.

בנוסף, לא מדובר רק ב"איזשהו איחור במחזור", התופעות השכיחות ביותר שדווחו היו דימומים בלתי פוסקים או הפסקת הווסת לחלוטין.

הממצא שלפיו תופעות הלוואי הן ממושכות וארוכות טווח הוא אחד הממצאים המרכזיים במחקר, שהחוקרים חוזרים ומדברים עליו שוב ושוב לאורך הדיון כולו ומביעים דאגה לגביו. זה גם הממצא העיקרי שהוסתר מהציבור בדוח הרשמי ובתגובות רשמיות.

שנית, היא נסתרת בדבריו של פרופ' מתי ברקוביץ אשר מתייחס מפורשות לממצא זה בדיון הפנימי המוקלט - כאשר הוא מזהיר את משרד הבריאות מפני השלכות מדיקו-לגליות (משפטיות):

"צריך לחשוב איך כותבים את זה ואיך מציגים את זה בצורה נכונה. ולא שיהיו אחרי תביעות משפטיות: 'רגע רגע רגע, אתם אמרתם שהכל יחלוף ואפשר להתחסן. והנה עכשיו תראו מה קרה לי. התופעה נמשכת'".

שלישית, טענה זו סותרת את מה שאומרת מאיה ברלינר מהצוות של פרופ' ברקוביץ. היא מציינת שבפגישה עם נציגי פייזר, החברה טענה ש"אין לה ידע" על תופעות לוואי כה ממושכות, ומוסיפה - "אז הנה, עכשיו יש ידע, ויש מידע" – צריך לעדכן את פייזר.

טענה 7: "מדובר עדיין בשיעור נמוך של תופעות לוואי (מול אלפי בני אדם שחייהם ניצלו כנראה בזכות החיסונים)".

טענה זו אינה נכונה והיא מציירת תמונה המטעה את הציבור באופן חמור

ההטעיה מושגת בראש ובראשונה על ידי מסגור "סטטיסטי", כאשר בדו"ח שפורסם באוגוסט, משרד הבריאות מציג חישובים שבהם מחולק מספר הדיווחים בכל תופעה במכנה גדול – סך מנות החיסון שניתנו מאז דצמבר 2020. לחישוב סטטיסטי כזה אין שום משמעות בתנאים שתוארו בשני הסעיפים הקודמים, כאשר המחקר מבוצע אחרי שרוב החיסונים ניתנו, במהלך תקופה קצרה, והדיווחים מייצגים חלק זעיר מהאוכלוסייה. וזו בדיוק הסיבה שבגללה החוקרים אינם מבצעים אותו במחקר. במחקר עצמו לא מופיע כל חישוב כזה. זהו חישוב מטעה ומניפולטיבי.

יתר על כן, מכמה סיבות חשובות, מספר הדיווחים שנותח במחקר איננו מייצג את המציאות.

בהערכה זהירה ניתן לומר שבפועל, מספר המקרים גבוה פי כמה עשרות לעומת אלו המדווחים, וייתכן כי הרבה יותר.

ראשית, יש לזכור כי מערכת הדיווח הינה פאסיבית (כזו התלויה במספר המדווחים) – מערכות מסוג זה מאופיינות בתת-דיווח מובנה, שמשמעותו שהדיווחים למערכת מייצגים למעשה רק אחוזים מזעריים ממקרי תופעות הלוואי במציאות. הערכות בספרות המדעית מדברות על אחוזי דיווח הנעים בין 1% ל-10% מהמקרים במציאות, כאשר הרוב המוחלט של המקרים כלל לא מדווחים במערכות כאלה. לכן הניסיון של משרד הבריאות להתייחס למספרים שעלו במחקר כאילו הם מייצגים את מספר המקרים בפועל הוא לא פחות מניסיון להוליך את הציבור שולל.

שנית, רוב הציבור לא היה מודע כלל לטופס הדיווח החדש ולאפשרות לדווח על תופעות לוואי שנפתחה בדצמבר 2021, מלבד מבוטחי מאוחדת, המהווים כאמור כ-15% מהאוכלוסייה בארץ (והרבה מתוכם משתייכים לחברה החרדית, שלאו דווקא רגילה בשימוש בטלפונים חכמים או מחשבים). 

שלישית, כאמור, מרבית תושבי ישראל כבר היו מספר חודשים אחרי שיקבלו את שתי מנות החיסון הראשונות, והמערכת התייחסה אך ורק לתופעות שאירעו עד חודש מהחיסון.

חישוב שערך פרופ' רצף לוי על בסיס הנתונים שהציגו החוקרים במצגת, תוך שקלול האחוז של מבוטחי מאוחדת מתוך האוכלוסייה, מציג את התמונה האמיתית החמורה:

• 1 ל- 1800 בני 12-17 דיווחו על סימפטומים קרדיאליים אחרי הבוסטר
• 1 ל-3100 בני 5-11 דיווחו על סימפטומים קרדיאליים אחרי מנה שניה
• 1 ל-700 בנות 12-17 דיווחו על הפרעה במחזור אחרי בוסטר
• 1 ל-500 בני 11 דיווחו על בעיה במערכת העיכול אחרי מנה 2
• 1 ל-880 בני 12-17 דיווחו על אלרגיה או אנפלקסיס לאחר בוסטר
  
  "מדובר בנתונים חמורים ביותר", אומר פרופ' לוי. "וזה עוד בלי לקחת בחשבון את תת-הדיווח המובנה הידוע במערכות דיווח פסיביות, כאשר אחוז הדיווחים במערכות כאלה מהווה לכל היותר 10% מהמקרים במציאות. אפילו אם ניקח בחשבון שכמות המקרים במציאות גדולה אפילו רק פי 2-3 – אנחנו מסתכלים על תמונה קטסטרופלית".

טענה 8: מול אלפי בני אדם שחייהם ניצלו בזכות החיסונים

תשובה: לא ברור על מה מבוססת טענה זו – משרד הבריאות "מחזיק קרוב לחזה" ומסתיר נתונים גולמיים מהציבור – גם במענה לבקשות חופש מידע – אשר יאפשרו ניתוח סטטיסטי מהימן לטענה כזו.

משרד הבריאות טוען בעקשנות שאין בידיו נתונים המשווים בין מספר הנפטרים שחוסנו לאלו שאינם מחוסנים, והוא אף הפר את דרישת בית המשפט שקבע שעליו לספק אותם בעקבות בקשת חופש המידע של דוד שולדמן.

החיסון איננו מונע הדבקה – לכן, מי שמקבל את החיסון נתון הן לסיכוני המחלה והן לסיכוני החיסון. עריכת השוואה איננה רלוונטית.

הסיכון לילדים ולאנשים צעירים מהמחלה אפסי או שואף לאפס – מדוע לסכן אפילו ילד או נער או אדם צעיר אחד בפריקרדיטיס או מיוקרדיטיס לעומת אפס סיכון שיש לו מהמחלה? למה לסכן נערות ונשים צעירות בבעיות מחזור שאיש אינו יודע אם יש להן השלכות על הפוריות כאשר הסיכון שלהן מהמחלה הוא אפסי?

אם חיי אדם ניצלו – כיצד זה שהתמותה הכוללת עולה ככל שהנגיף הופך פחות אלים? האם ישנו טיפול רפואי אחד בהיסטוריה שבזמן שהתמותה הכוללת עולה, הוא מוגדר כהצלחה?

האתיקה הרפואית שמה את הדגש המרכזי דווקא על בטיחות המוצר הרפואי ומניעת גרימת נזק - במיוחד כשמדובר במוצר חדשני שניתן לאנשים בריאים (לא תרופה לחולים בפועל) כאמצעי מניעתי  לנגיף שהוא לא מונע הדבקתו ויעילותו מוטלת בספק גדול, עם ניסוי קליני מפוקפק בתוצאותיו אף הוא, ובמדינה שהוגדרה "המעבדה של העולם" – דיווחים על תופעות לוואי – הם הדבר המרכזי!

לבסוף, ניגודי העניינים של "המפריכים" –

תמוה ביותר שבבחינה הראשונה של התקשורת הישראלית את ממצאיו ומסקנותיו של צוות מחקר רשמי מטעם משרד הבריאות – אשר הוסתרו מהציבור בדוח הרשמי על המחקר, ונודעו לציבור רק בעקבות הדלפה של הקלטה מדיון פנימי, שבו נשמעים החוקרים ונציגי משרד הבריאות בקולם ובפניהם – מובאים מול כל אלו מומחים אשר אינם מצהירים בגילוי נאות על ניגודי עניינים כספיים מקצועיים שיש להם עם החברה המסחרית שמשווקת את המוצר הזה – החיסונים לקורונה – ואף המחקרים הרבים שמהם נהנה הרזומה שלהם מאז תחילת פרויקט "מעבדת ישראל".


ההקלטה המודלפת המלאה: