מאז תחילת הקורונה לא חתמו חברי הצוות לטיפול במגיפות על הסדר ניגוד עניינים

חברי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ), שהמלצותיהם היו אלה שקבעו למעשה את מדיניות הטיפול בקורונה בישראל - מדיניות נוקשה שכללה בין היתר סגרים, בידודים, סגירת בתי ספר וגנים, עטיית מסכות, תו ירוק וחיסונים, לא חתמו מאז תחילת הקורונה ועד היום על הסדר ניגוד עניינים. למרות שחלפו מאז ארבע שנים, משרד הבריאות טוען שגם היום הוא אינו יכול לומר למי מחבריו היה ניגוד עניינים. הסיבה, לטענתם - משרד הבריאות ומשרד המשפטים עדיין דנים בשאלה מה יוגדר כניגוד עניינים.

התשובה הבלתי נתפסת הזו הועברה בימים האחרונים לדוד שולדמן, כלכלן ומנתח מערכות, בתגובה לבקשת חופש מידע בנושא זה – שנה וחצי לאחר בקשת המידע, ורק בעקבות עתירה שהגיש שולדמן לבית המשפט. שולדמן ביקש לדעת למי מחברי ועדת הצט"מ היו ניגודי עניינים. 

"כדי לבדוק האם קיים חשש לניגוד עניינים יש למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים ולאחר מכן, ככל שעולה כי קיים חשש כאמור, יש לחתום על הסדר למניעת ניגוד עניינים", נמסר בתגובת משרד הבריאות "כל חברי הצט"מ מילאו שאלונים לאיתור חשש לניגוד עניינים, אך טרם חתמו על הסדרי ניגוד עניינים מכיוון שעדיין מתנהל שיח בין משרד הבריאות למשרד המשפטים בעניין אמות המידה לקביעת חשש לניגוד העניינים, ולכן רק לאחר שייחתמו ההסדרים למניעת ניגוד העניינים נוכל להשיב על שאלתך "למי מהם היו ניגודי עניינים" ו"מה הם ניגודי העניינים".

להמלצות הצט"מ היו כאמור השלכות מרחיקות לכת במהלך המגיפה, שהתבטאו במדיניות נוקשה ביותר של ישראל, כולל סגירת בתי ספר, כפיית מסכות, יישום תו ירוק שיצר לחץ אדיר על האזרחים להתחסן כדי להיות מסוגלים לעבוד, ללמוד ולנוע במרחב הציבורי. יתירה מכך, ישראל התגאתה בכך שהייתה אחת המדינות הראשונות שהחלה בקמפיין חיסוני הקורונה, תוך חתימה על הסכמים חסויים עם חברת פייזר - קמפיין אשר השפיע על ההתחסנות גם במדינות נוספות. 

בין חברי הצט"מ יועצים, חוקרים, מומחים ונציגים ממגוון משרדים ותחומים, כולל פיקוד העורף, משרד הביטחון, המכון הביולוגי, האגף ללוחמה בטרור ועוד, וכן אנשי רפואה, בהם יו"ר הצט"מ, ד"ר בועז לב, המשמש גם כנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות; מרכז הצט"מ ד"ר טל ברוש, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים אסותא אשדוד; פרופ' שמואל רשפון ששימש עד לאחרונה כיו"ר הועדה המייעצת לחיסונים ומחלות זיהומיות בישראל.

העובדה שחברי הצט"מ טרם חתמו על הסדר ניגודי עניינים חמורה במיוחד לאור העובדה שכפי שמשרד הבריאות מודה בתשובתו, לכל אנשי המקצוע בצוות הצט"מ הייתה "נגיעה כלשהי בנושא הקורונה". ואולם, המשרד נמנע מלפרט איזו נגיעה בדיוק. לטענת המשרד, "למיטב ידיעת גורמי המקצוע במשרד, לא היה ניגוד עניינים מהותי שהשפיע על הדיונים", ו"לא היו מביניהם חברי הנהלות של חברות הפארמה הנוגעות לעניין או בעלי מניות".

אך כיצד יכול משרד הבריאות לקבוע אם ניגודי העניינים היו מהותיים או לא, אם אמות המידה לקביעת חשש לניגוד העניינים טרם נקבעו?

לטענת המשרד, "כל עוד לא נקבע קיומו של חשש לניגוד עניינים ולא נחתם הסדר למניעת ניגוד עניינים שמגביל זאת, כל אחד מהמשתתפים יכול לבטא את דעתו במלואה ולהשמיע שאלות והשגות".

"יש פה תהליך לקוי שזועק לשמיים באי תקינות ובקבלת המלצות שעלולות להיות נגועות בניגודי עניינים", אומר שולדמן. "איך ייתכן שנתנו לוועדת הצט"מ ולחברים בה להתכנס ולדון, מבלי לקבוע מראש מהן אמות המידה לניגוד עניינים ולבחון על פיהן האם היו ניגודי עניינים בקרב חברי הוועדה או לא? ועדת הצט"מ היא הוועדה המקצועית העליונה שדנה בנושא מדיניות הקורונה. אלו הם אנשי המקצוע שהמשרד בחר כדי שימליצו על מדיניות הטיפול בקורונה – סגרים, תו ירוק, חיסונים ועוד. אז לטעון עכשיו, ארבע שנים אחרי שהם כבר החלו לפעול, כאשר כל ההמלצות של הוועדה שהשפיעו על החיים של כולנו כבר התקבלו ויושמו מזמן, ניגודי העניינים של חבריה עדיין לא נבדקו, ואפילו לא נקבעו ההגדרות של ניגודי עניינים כדי שיתחילו בכלל לבדוק אותן, זה בלתי נתפס".