"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
כ-60% מהרופאים בארה"ב ששימשו כחברי פאנל וכוח משימה עבור הגירסה המתוקנת של המהדורה החמישית של המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5-TR) קיבלו 14.2 מיליון דולר מהתעשייה, אך לא דיווחו על ניגודי העניינים במדריך או בפרסומים הנלווים אליו, כך מצא מחקר חדש
כ-60% מהרופאים בארה"ב ששימשו כחברי פאנל וכוח משימה עבור הגירסה המתוקנת של המהדורה החמישית של המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5-TR) קיבלו 14.2 מיליון דולר מתעשיית התרופות, אך לא דיווחו על ניגודי העניינים הכלכליים שלהם במדריך או בפרסומים הנלווים אליו, כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת BMJ.
הגירסה המתוקנת והעדכנית של המדריך, אשר זכה לכינוי "התנ"ך" של ההפרעות הפסיכיאטריות, פורסמה ב-2022 על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (APA), והיא כוללת שינויים שבוצעו אונליין מאז פורסמה לראשונה המהדורה החמישית (DSM-5) ב-2013.
החוקרים התבססו על מסד הנתונים Open Payments, שהושק בארצות הברית ב-2014, שאוסף ומפרסם נתונים על תשלומים של חברות תרופות ומכשור רפואי לרופאים ולאנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות עבור מחקרים, ארוחות, נסיעות, מתנות, הרצאות והוצאות נוספות. המסד הוקם כחלק מחוק "טיפול בר השגה" בארצות הברית, והוא מנוהל על ידי המרכזים לשירותי Medicare ו-Medicaid.
החוקרים ניתחו את התשלומים שהעבירה תעשיית התרופות לרופאים ששימשו כחברי פאנל וכוח משימה ל-DSM-5-TR בין השנים 2016 ל-2019, מיד לפני תחילת העבודה על הגירסה המתוקנת. מתוך 168 אנשים ששימשו כחברי פאנל או כחברי כוח המשימה של DSM-5-TR – 92 עמדו בקריטריוני ההכללה במחקר, של רופאים בארצות הברית שקיבלו תשלומים מהתעשייה שנרשמו ב-Open Payments.
ל-55 מתוך 92 הרופאים (59.8%) היו קשרים כלכליים עם התעשייה. סוגי התשלומים הנפוצים ביותר היו עבור מזון ומשקאות (90.9%), נסיעות (69.1%) וייעוץ (69.1%). 19 חברי פאנל קיבלו 1.8 מיליון דולר כ"תגמול עבור שירותים שאינם ייעוץ, לרבות שירות כסגל או כנואם במקום שאינו תוכנית לימודי המשך".
השיעור הגדול ביותר של תשלומים לפי קטגוריות תשלום היה עבור מימון מחקר (71%).
חמור מכך, החוקרים גילו שלמעשה כל פאנל DSM-5-TR כלל לפחות חבר אחד עם קשרים בתעשיית התרופות. הפאנלים עם המספר הגבוה ביותר של חברים עם שקיבלו מימון מהתעשייה היו אלה שעסקו בהפרעות נוירו-התפתחותיות; הפרעות דו קוטביות; הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות; הפרעות נוירוקוגניטיביות; הפרעות תנועה הנגרמות על ידי תרופות; הפרעות שליטה בדחפים והפרעות התנהגות. למעלה מ-70% מהחברים בפאנלים הללו קיבלו מימון מהתעשייה.
במלים אחרות – הפאנלים עם כמות ניגודי העניינים הרבה ביותר הם אלה שהתמקדו בהפרעות נפשיות שעבורן תרופות הן הקו הראשון של הטיפול.
במאמר דעה ב-BMJ שנלווה לפרסום המחקר כתבה ד"ר המחברת הראשית של המאמר, ד"ר ליסה קוסגורוב מאוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון, שמדובר בבעיה מתמשכת. היא יודעת היטב מה על מה היא מדברת, שכן היא חוקרת את ניגודי העניינים בקרב חברי פאנל ה-DSM כבר למעלה מ-20 שנה, החל מתחילת שנות ה-2000. "המחקר הראשון שלנו, שפורסם ב-2006, מצא שקיימים קשרים פיננסיים חזקים בין תעשיית התרופות לבין חברי פאנל DSM-IV (המהדורה הרביעית של ה-DSM) האחראים על פיתוח ושינוי הקריטריונים האבחוניים למחלות נפש", היא מספרת במאמר הדעה שלה. "קשרים אלה היו חזקים במיוחד בתחומי אבחון שהיו להם טיפול תרופתי כקו ההתערבות הראשון".
הפאנלים עם כמות ניגודי העניינים הרבה ביותר הם אלה שהתמקדו בהפרעות נפשיות שעבורן תרופות הן הקו הראשון של הטיפול.
בשנת 2007, האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (שמפתחת את ה-DSM) פיתחה מדיניות ניגוד עניינים. בשנת 2012, שנה לפני פרסום DSM-5, שחזרנו את המחקר הקודם שלנו. למרבה הצער, מדיניות החשיפה החדשה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית לא לוותה בצמצום ניגודי עניינים פיננסיים. למעשה, בשלושה רבעים מהפאנלים היו לרוב החברים קשרים פיננסיים עם תעשיית התרופות, ושוב – הפאנלים עם הכי הרבה ניגודי עניינים התרכזו בהפרעות נפשיות שבהן תרופות הן קו הטיפול הראשון".
לקראת העבודה על המהדורה החמישית של ה-DSM, האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה התחייבה לשפר את ניהול ניגודי העניינים הפיננסיים, וכתוצאה מכך הונהגה מדיניות חדשה לגילוי נאות ופותח מאגר התשלומים הפתוחים, שאיפשר לחוקרים למעשה לראשונה לזהות במדויק את הכמות ואת סוג התשלומים שקיבלו חברי הפאנל. "קיווינו שתהיה ירידה בניגודי העניינים הפיננסיים", אומרת קוסגרוב. אך המציאות שעלתה מהממצאים טפחה על פניהם. התברר שאחוז חברי הפאנל שקיבלו תמיכה כספית מהתעשייה היה דומה בין המהדורה החמישית המתוקנת (DSM-5-TR) והמהדורה החמישית המקורית (DSM-5).
הבעיה היא שלמרות מדיניות הגילוי הנאות החדשה, ה-APA לא שיתף את ניגודי העניינים של חברי הפאנל עם הציבור. הסכומים אומנם נרשמו במאגר הפתוח, אך ניגודי העניינים לא דווחו במדריך או בפרסומים הנלווים אליו.
המסקנה, אומרת ד"ר קוסגרוב, היא ששקיפות בלבד אינה מספיקה כדי למנוע מרופאים וחוקרים לקיים קשרים פיננסיים עם התעשייה, ויש צורך לנקוט באמצעים משמעותיים יותר כדי להגן על שלמות תהליך העדכון של ה-DSM.
"ניגודי עניינים פיננסיים עלולים להוביל להטיה סמויה, או למה שמכונה "הרגלי חשיבה פרו-תעשייתיים", היא כתבה. "טבע האדם הוא שיש לו הטיות סמויות – ולהישאר בורים לגביהן". לדבריה, בהתחשב בהשלכות של ה-DSM על בריאות הציבור, חשוב ביותר לדאוג שהוא יהיה נקי מהשפעה של התעשייה, והפתרון צריך להיות איסור מוחלט על ניגודי עניינים בקרב חברי הפאנל וכוח המשימה. "צעד מפתח ליצירת הנחיות קליניות מהימנות הוא להבטיח שהן מפותחות על ידי מומחים ללא קשרים עם התעשייה, כפי שהמליצו ארגונים כמו המכון לרפואה לפני למעלה מעשור. המלצה זו חשובה גם במקרה של ה-DSM, שכן חברי הפאנל יכולים גם לבטל הפרעות (נפשיות) – לא רק להוסיף הפרעות חדשות – ובכך הם יכולים למלא תפקיד חיוני בהתמודדות עם אבחון יתר וטיפול יתר".
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
במשך ארבע שנים ועד היום: חברי הצט"מ, שהמלצותיהם היו אלה שקבעו את מדיניות הטיפול הנוקשה בהתפרצות הקורונה, כולל אמצעים כמו סגרים, בידודים, תו ירוק וחיסונים, לא חתמו על הסדר ניגוד עניינים, ומשרד הבריאות טוען שאינו יכול לומר למי מהחברים היה ניגוד עניינים
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.