האם נגיף הקורונה טבעי או מהונדס? תיבת פנדורה נפתחת

תקציר

• מחקר שפורסם לאחרונה מספק הוכחות חד משמעיות לכך שלא זו בלבד שנגיף הסארס-קוב-2 הונדס במעבדה, אלא שיש קשר בין הנגיף לבין פטנט של מודרנה מ-2016, שעליו חתום מנכ"ל החברה סטפן בנקל
• המחקר הזה, שהוביל להודאה מפתיעה מצד בנקל, הוא לא ה"אקדח המעשן" היחיד. ממצאים נוספים ממחקרים ומאלפי מסמכים שנחשפו בחודשים האחרונים מעידים שבניגוד לנרטיב הסיני, שאומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי והממסד הרפואי בארה"ב ובמערב, הנגיף הוא מעשה ידי אדם, ומצביעים על המכון הווירולוגי בווהאן כעל המקור
• עוד נחשף כי פאוצ'י וראשי הממסד הרפואי בארה"ב שיקרו כשהכחישו את שיתוף הפעולה ההדוק של ה-NIH וה-NIAID עם ווהאן, כולל הזרמת מיליוני דולרים למכון בתיווך EcoHealth Alliance, ושותפות מחקרית של בכירי הארגון
• כמו כן, הממצאים שנחשפים מצביעים על הקשרים המפותלים שהתקיימו בין השחקנים המרכזיים שהיו שותפים לחרחור המגיפה ולהשתקת כל דיון בטענה שהנגיף איננו טבעי, כולל ראשי ה-NIH, ה-NIAID, EcoHealth, חברת מודרנה, המכון בווהאן וביל גייטס

לפני כשבוע (ב-26 בפברואר) הפתיע מנכ"ל מודרנה סטפן בנקל, כשבראיון ל-FOX Buisness הוא הודה שייתכן שנגיף הסארס-קוב-2 נוצר והונדס במעבדה בסין. ההודאה הזו, כשהיא מגיעה מהמנכ"ל של יצרנית חיסוני ה-mRNA השותפה בפיתוח החיסון עם ה-NIAID (המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות) בראשות ד"ר אנטוני פאוצ'י, שקידם בשנתיים האחרונות במרץ בלתי נלאה את הנרטיב הסיני שלפיו הנגיף הוא תוצר תמים של אבולוציה של נגיפים בטבע, היא כמעט בלתי נתפסת. אבל זה עוד היה החלק הפחות מעניין בראיון. באותה נשימה, כמעט בנונשלאנטיות, הוא גם הודה שהמקור של רצף דנ"א מרכזי בנגיף הוא – לא פחות ולא יותר – בפטנט שרשמה החברה שלו כבר ב-2016, שלוש שנים לפני שמישהו מאיתנו דמיין את המגיפה הזו, וש"מעבדת ווהאן בסין הקומוניסטית עבדה על שיפור הגן או שינוי".

למרות הנונשלאנטיות, הראיון הזה, ועוד יותר מכך, המחקר החדש שהוביל אליו, הם אחד האירועים המשמעותיים בשנתיים האחרונות של המגיפה, ולמעשה מהווים נקודת מפנה דרמטית בחשיפת הגורמים למגיפה, ועוד מכך, בניסיון להבין את ההיקף והעומק של הקשרים שבהדרגה נחשף כי התקיימו במשך שנים בין יצרניות החיסונים, הממסד הרפואי האמריקני וחוקרים אמריקנים מובילים, בעלי אינטרס נוספים כמו ביל גייטס, והמכון הווירולוגי בווהאן. 

"מודרנהגייט", כך כונתה הפרשה החדשה הזו, שהתפוצצה בעקבות הפרסום של מחקר מדעי, ימים ספורים לפני הראיון של בנקל, בכתב העת Frontiers in Virology. ממצאי המחקר הזה, שנערך על ידי קבוצת מדענים מהודו, שוויץ, איטליה וארצות הברית, הם לדברי חוקרים רבים האקדח המעשן שלא רק מוכיח חד-משמעית שנגיף הסארס-קוב-2 הוא יציר מעבדה, אלא מדגים מעל לכל ספק את הקשר בין הנגיף לבין פטנט שהוגש על ידי חברת מודרנה ב-2016, ומדהים ככל שזה יישמע – המחבר הראשי של הפטנט הוא לא אחר מאשר סטפן בנקל בכבודו ובעצמו.

לצורך המחקר, החוקרים השתמשו במאגר הממשלתי האמריקאי BLAST, המקטלג כל רצף גנום בטבע הידוע לאדם, וכל רצף סינתטי שנרשם עליו פטנט, והוא משמש להשוואת רצפי גנים. הם זיהו קטע קוד זעיר שיש לו התאמה הפוכה מושלמת – של 100%(!) לחלק מהגן שעליו רשמה מודרנה פטנט בארצות הברית ב-2016 – פטנט 9,587,003.

במלים פשוטות יותר, הם מצאו שנגיף הסארס-קוב-2 מכיל רצף גנטי שתואם באופן הפוך – כמו מפתח למנעול, או אם תרצו, כמו השתקפות מראה, לרצף שנקרא "MSH3" בפטנט של מודרנה מ-2016. הרצף הגנטי הזה נמצא באתר ספציפי בחלבון הספייק של הנגיף, שנקרא אתר-בקע- פורין – בדיוק החלק שעושה את הנגיף כה יעיל בהדבקת בני אדם ומפריד אותו מנגיפים אחרים.

הנגיף, כך מתברר מהמחקר, חולק בהתאמה הפוכה רצף של 19 "אותיות" ספציפיות של מקטע גנטי בפטנט של מודרנה – CTCCTCGGCGGGCACGTAG. מתוכן, 12 אותיות מרכיבות את המבנה של אתר הבקע-הפורין של הנגיף (SEQ ID11652), ואילו היתר תואמים נוקלאוטידים (קבוצת תרכובות אורגניות שמרכיבה את החומר התורשתי) בחלק סמוך של הגנום.

מה הסיכוי שהתאמה כזו תתרחש באקראי באבולוציה הטבעית של נגיפים? כמו הסיכוי למצוא בטבע עץ שעליו צומחים מפתח ומנעול... על אותו ענף. לדברי החוקרים במאמר, הסיכוי הוא אחד ל-3.21 ×10⁻¹¹ – אחד לשלושה טריליון!!

"המתאם בין רצף הסארס-קוב-2 הזה לבין ההשלמה ההפוכה של רצף mRNA קנייני הוא ממקור לא ברור. ניתוח ביו-סטטיסטי קונבנציונלי מצביע על כך שההסתברות שרצף זה יהיה נוכח באופן אקראי בגנום ויראלי של 30,000 נוקלאוטידים היא 3.21 ×10⁻¹¹", כתבו החוקרים.

מה הסיכוי שהתאמה כזו תתרחש באקראי באבולוציה הטבעית של נגיפים? כמו הסיכוי למצוא בטבע עץ שעליו צומחים מפתח ומנעול... על אותו ענף. לדברי החוקרים במאמר, הסיכוי הוא אחד ל-3.21 ×10⁻¹¹ – אחד לשלושה טריליון!!

כמו התאמה של מפתח למנעול. ציירה: רנית פיינברג

האם ייתכן שהעטלפים הצליחו להעתיק בדיוק את הרצף הספציפי הזה מהפטנט של מודרנה לתוך נגיף הקורונה שלהם, שואלים כעת חוקרים? כמובן שלא. אז כיצד הוא הגיע לשם? אחת ההשערות שהועלו היא שמי שתכנן את הנגיף במעבדה, השתמש בשורות תאים מהפטנט של מודרנה, המכילים את הרצף הגנטי המשלים של CTCCTCGGCGGGCACGTAG, כדי לגדל את הנגיף. השאלה הגדולה היא האם זו הייתה חברת מודרנה עצמה, או אולי הסינים, כמו שרומז בנקל. אם התשובה הראשונה היא הנכונה, זה יכול גם להסביר מדוע מודרנה הייתה זקוקה ליומיים בלבד כדי להמציא חיסון לנגיף חדש לחלוטין – לחברה היה פשוט מספיק זמן לפתח את החיסון מראש.

שאלת מיליון הדולר

מעבר לתגלית המדהימה על חלקה של מודרנה בפרשה, המחקר החדש הזה נוגע בליבה של שאלת מיליון הדולר בכל מה שקשור למגיפה מאז הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-11 במרץ 2020 – האם הסארס-קוב-2, הנגיף שהוריד את העולם כולו על ברכיו, הוא תוצר של אבולוציה טבעית של נגיפים או הונדס במעבדה בווהאן?

מהשנייה הראשונה שבה נודע על ההתפרצות של נגיף חדש בסין התעקשה ממשלת סין שמקור הנגיף הוא זואונוטי – כלומר בבעלי חיים, ושהוא הגיע משוק פירות הים בווהאן שבדרום סין, כשברשימת החיות החשודות נמנו בתחילה לא רק העטלפים, אלא גם חיות בר שונות הניצודות בסין ונמכרות למאכל, בהן בין היתר, נחשים, חתול סיני ופנגולין. הנרטיב הזה קודם באינטנסיביות ובהתמדה לאורך כל השנתיים האחרונות לא רק על ידי שלטונות סין, אלא גם על ידי ארגון הבריאות העולמי וכאמור, על ידי חוקרים בכירים ב-NIAID, כולל פאוצ'י עצמו.

הטענה: מקור הנגיף הוא בעטלפים. מקור: מאמר מאוגוסט 2020 ב-Frontiers in Immunology

ואולם, מדענים אחרים, חלקם בכירים ביותר, טענו שמקור הנגיף במעבדה, וכיוונו את החצים אל עבר מקור ספציפי – מכון ווהאן לווירולוגיה (WIV), השוכן במרחק של 13 ק"מ בסך הכל מהשוק הרטוב. הראיות שהם הצביעו עליהן היו אומנם בתחילה נסיבתיות, אך בהחלט מטרידות, בהן ההתראות על ליקויי הבטיחות במעבדה, על ההסתרה המסיבית של מידע על ידי הסינים, כולל איסור על פרסום מחקרים מדעיים על מקור הנגיף שהטילה ממשלת סין באפריל 2020, ועל ההיעלמות המסתורית של רופאים ועיתונאים סינים שחשפו את התפרצות הנגיף, ועל ראיות להשמדת דגימות הקשורות לנגיף החדש. כיום כבר ידוע היטב שבמעבדה בווהאן עבדו במשך שנים על מחקרים שכונו מחקרי  Gain-of-Function – מחקרים שמטרתם המוצהרת היא לפתח נגיפים בעלי יכולת "משופרת" להיות מידבקים וקטלניים יותר, והטענה הייתה שנגיף הסארס-קוב-2 היה אחד מהם, ושהוא "חמק" איכשהו החוצה, ככל הנראה כתוצאה מתאונה בשל רשלנות בתחזוקה ובטיפול בנגיפים.

אם בתחילה, הטענה הזו הוגחכה ותויגה כ"תיאוריית קונספירציה", הרי שבהדרגה, במהלך השנתיים האחרונות, למרות ההכחשות הנמרצות מצד סין, ארגון הבריאות העולמי, ה-NIH ופאוצ'י, ולמרות שיתוף הפעולה עם הנרטיב הזה מצד חוקרים ומומחים רבים, הולכות ומצטברות אינספור ראיות מטרידות, כולל מאות מסמכים שנחשפו וממצאים ממחקרים – כשהממצאים האחרונים מה-Frontiers in Virology הם אולי החד-משמעיים והמטרידים ביותר מביניהם, שמראות שהסיכוי שהנגיף הופץ בטעות על ידי מישהו שאכל עטלף שקנה בשוק הרטוב בווהאן הוא אפסי.

המתכון המדעי ליצירת סארס-קוב-2 במעבדה

כמה ראיות מחקריות נוספות תוארו על ידי ד"ר לורנס סלין, קולונל (מיל.) בצבא ארצות הברית ומומחה למחקר רפואי ול-IT, במאמר שפרסם לאחרונה בפלטפורמת Substack.  

הראיות האלה מתייחסות לאותו אתר בנגיף הסארס-קוב-2 שנמצא במרכזם של הממצאים במחקר החדש מה-Frontiers in Virology – אתר הבקע-פורין. מתברר שכבר לפחות עשור, חוקרים סינים, ביניהם כאלה שמומנו על ידי ה-NIAID האמריקאי, ביצעו ניסויים במעבדה שבהם הם החדירו באופן מלאכותי את האתר הזה לנגיפים.

האנזים פורין קיים במספר מערכות איברים בגוף האדם, בהן הלב, הריאות, הכליות, כלי הדם והמוח. הסיבה לניסיונות להחדיר אתרי בקע-פורין באופן מלאכותי לנגיפים התבססה על העובדה שנמצא שנוכחותו של אתר זה בנגיפים מקלה על חדירתם לתאים אנושיים ועל שכפולם בהם, ובכך מגבירה את ההדבקה ואת הפתוגניות שלהם.

הרעיון הזה הודגם לראשונה ב-2013 על ידי החוקרים סוואן ליו ושיבו ג'יאנג, במחקר שפרסמו בכתב העת PLoS One. המחקר מומן על ידי ממשלת סין וחברת ביוטכנולוגיה סינית פרטית, בעוד ששיבו ג'יאנג עצמו זכה למימון של ה-NIAID לביצוע מחקר הגנה ביולוגית בארצות הברית.

---

הראיות המרכזיות מתייחסות לאותו אתר בנגיף הסארס-קוב-2 שנמצא במרכזם של הממצאים במחקר החדש מה-Frontiers in Virology – אתר הבקע-פורין. מתברר שכבר לפחות עשור, חוקרים סינים, ביניהם כאלה שמומנו על ידי ה-NIAID האמריקאי, ביצעו ניסויים במעבדה שבהם הם החדירו באופן מלאכותי את האתר הזה לנגיפים.

---

אבל זו עדיין הוכחה נסיבתית בלבד. מה שלורנס קורא לו "אקדח מעשן" נוסף הוא בקשה למענק מחקר בסך כ- 4 מיליון דולר שהגיש ב-2018 לסוכנות לפרויקטים מתקדמים של משרד ההגנה (DARPA) הארגון EcoHealth Alliance. כותרת ההצעה הייתה: "פרויקט DEFUSE: נטרול האיום של נגיף קורונה ממקור-עטלף".

על פי הצעת המחקר, דגימות נגיפי קורונה של עטלפים, שנאספו בדרום סין על ידי מכון ווהאן לווירולוגיה, יבודדו ויעברו ריצוף גנטי בווהאן, בפרט בחלבוני הספייק, המהווים את היסוד המקשר לתחילת הזיהום. יתירה מכך, הבקשה מציינת במפורש את כוונת החוקרים להחדיר באופן מלאכותי אתרי בקע-פורין לנגיפי עטלפים רבים שזוהו בסין, ולבדוק את יכולתם של הנגיפים המהונדסים הללו להדביק תאים אנושיים.

הצעת המחקר הזו, טוען ד"ר סלין, היא למעשה, "המתכון המדעי בפועל ליצירת סארס-קוב-2 במעבדה". יותר מזה, הוא טוען, "ההצעה נראית כמו 'וידוי', שבו המחברים מביעים את כוונתם ליצור באופן מלאכותי וירוס קורונה חדשני שהינו מידבק מאוד לבני אדם, בדיוק כמו הסארס-קוב-2".

---

"אקדח מעשן מספר 2" - בקשה למענק מחקר בסך כ- 4 מיליון דולר שהגיש ב-2018 לסוכנות לפרויקטים מתקדמים של משרד ההגנה (DARPA) הארגון EcoHealth Alliance. הצעת המחקר הזו, טוען ד"ר סלין, היא למעשה, "המתכון המדעי בפועל ליצירת סארס-קוב-2 במעבדה". יותר מזה, הוא טוען, "ההצעה נראית כמו 'וידוי', שבו המחברים מביעים את כוונתם ליצור באופן מלאכותי וירוס קורונה חדשני שהינו מידבק מאוד לבני אדם, בדיוק כמו הסארס-קוב-2".

---

EcoHealth Alliance, ארגון בינלאומי של מדענים שמטהו ממוקם בניו יורק, שעוד נגיע אליו בהמשך הכתבה, עומד בשנה האחרונה במרכזה של חקירה מתמשכת בקונגרס ובסנאט בארצות הברית. זאת, לאחר שהתברר שהארגון, שממומן בעצמו מכספי ה-NIAID, שימש במשך שנים כצינור להעברת כספים פדרליים למעבדת ווהאן, לצורך ביצוע מחקרי  Gain-of-Function, והמשיך בכך גם אחרי 2014, כשהממשל האמריקאי הורה לעצור את המימון של מחקרים אלה. יתירה מכך, הארגון, והנשיא שלו פיטר דסזאק, היו במקביל מעורבים עד צוואר בפעילות מחקרית אינטנסיבית משותפת עם המכון הווירולוגי בווהאן ועם מי שכונתה "אשת העטלף", פרופ' שי זהנגלי, מנהלת המרכז למחלות זיהומיות בסין, שהייתה גם מי שהובילה את מחקרי  ה-Gain-of-Function על זני נגיפים של עטלפים במכון הווירולוגי בווהאן. כפי שהתברר בהמשך, במהלך השנתיים האחרונות, דסזאק גם היה אחת מדמויות המפתח בקידום הנרטיב שלפיו מקור הנגיף הוא טבעי, ובניסיונות האגרסיביים להשתיק כל ניסיון לדיון בסוגיה.

את הבקשה למענק הגיש דסזאק עצמו, שהיה החוקר הראשי במחקר, ולצידו כיכבו בכתב הבקשה שי זהנגלי, לינפה וואנג, מדענית סינית שעבדה אף היא במעבדת ווהאן, וראלף באריק, חוקר מחלות זיהומיות ותיק מאוניברסיטת צפון קליפורניה, שגם הוא עבד בשיתוף עם זהנגלי במעבדת ווהאן. הבקשה נדחתה בסופו של דבר על ידי DARPA, בעיקר בשל העובדה שהיא כללה ניסויי Gain-of-Function והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בהם, ומכיוון שלמחקר היה פוטנציאל ברור ל"שימוש כפול" (DURC - Dual Use Research of Concern) – מחקרים שעלולים לשמש גם לרעה באופן שיאיים על בריאות הציבור, על הסביבה או על הביטחון הלאומי. יתירה מכך, על פי מכתב הדחייה של DARPA, ההצעה אף לא הזכירה או העריכה את הסיכונים מביצוע מחקרי Gain-of-Function, או הציגה תוכנית להפחתת הסיכונים הנובעים מהם.

האם הארגון המשיך את המחקר למרות הסירוב של DARPA ומצאה עבורו מימון אחר? התרחיש הזה, טוען ד"ר סלין, בהחלט לא בלתי סביר, לדבריו, אולי בעזרת המפלגה הקומוניסטית הסינית והצבא הסיני, שמאז מגיפת הסארס-קוב-1 בשנים 2002-2004, הגדיל את תוכנית הלוחמה הביולוגית המסורתית שלו כדי לכלול כלי נשק המבוססים על ביוטכנולוגיה, והצליח להחדיר באופן מסיבי מדענים סינים לתוכניות המחקר של ארצות הברית. 

"אקדח מעשן" מספר 3: מבנה יוצא דופן בחלבון הספייק וייחודי לסארס-קוב-2, הדומה לחיידק שמחולל סערה ציטוקינית

"אקדח מעשן" נוסף שעליו מצביע לורנס הוא מבנה יוצא דופן בתוך חלבון הספייק של נגיף הסארס-קוב-2, סמוך לאתר הבקע-פורין. המבנה הזה, שהוא ייחודי לסארס-קוב-2 ולא נמצא בנגיפי קורונה אחרים שמקורם בעטלפים שמהם הסארס-קוב-2 יכול היה להתפתח, יכול לגרום לנגיף להפוך בהמשך, כשהוא עובר מוטציות, לרעיל הרבה יותר ממה שהיה במקור.

על פי מאמר שפורסם בשרת הטרום פרסום bioRxiv במאי 2020, כ-20 חומצות האמינו המקיפות את אתר הבקע-פורין של סארס-קוב-2 הן בעלות רצף ואלמנטים מבניים דומים לאלו של החיידק סטפילוקוקלי אנרוטוקסין B (SEB). החיידק הזה פועל כ"סופר-אנטיגן" ומפעיל את מערכת החיסון באופן שממריץ שחרור כמויות גדולות של ציטוקינים – מה שמכונה לעתים קרובות "סערת ציטוקינים", ומסוגל לייצר היפר-דלקת באיברים מרובים, בדומה לתסמונת הלם רעיל. המחברים גם מסבירים כי מוטציות הסארס-קוב-2 מגבירות את אופי ה"סופר-אנטיגן" שלה.

כאישור לתצפיות אלו, אותה קבוצת מחקר הראתה, במחקר שפורסם בספטמבר 2021 בכתב העת  Structure, כי נוגדנים חד שבטיים המכוונים נגד החיידק ה"סופר-אנטיגן" הזה מעכבים את חדירת הסארס-קוב-2 לתאים שגודלו בתרבית.

לדברי לורנס, אולי אין זה מקרי שהאקדמיה הצבאית השלישית של ה-PLA ערכה מחקר מקיף על חיידק ה-SEB ועל "סופר-אנטיגנים", שכן מרכז זה קשור לפיתוח הטיפול המבוסס על נוגדנים חד שבטיים הפועל להפחתת דלקת, שאושר וקודם לאחרונה לטיפול בקורונה. ייתכן, אומר לורנס, שהטיפול מכוון לאותו מבנה בחלבון הספייק של נגיף הסארס-קוב-2 הדומה לחיידק ה-SEB.

לאור הממצאים האלו, כולל המחקר החדש – מה הסיכוי שאתר הבקע-פורין בנגיף הסארס-קוב-2 הוא תוצאה של אבולוציה טבעית? לורנס טוען שבשלב זה כבר יש הוכחות מספיקות לכך שאין סיכוי כזה, ושהאתר הזה הוחדר באופן מלאכותי לנגיף הקורונה כדי להגביר את יכולתו הזיהומית.

---

"אקדח מעשן" מספר 3: מבנה יוצא דופן בתוך חלבון הספייק של נגיף הסארס-קוב-2, סמוך לאתר הבקע-פורין, שהינו ייחודי לסארס-קוב-2 ולא נמצא בנגיפי קורונה אחרים שמקורם בעטלפים שמהם הסארס-קוב-2 יכול היה להתפתח. על פי מאמר שפורסם בשרת הטרום פרסום bioRxiv במאי 2020, כ-20 חומצות האמינו המקיפות את אתר הבקע-פורין של סארס-קוב-2 הן בעלות רצף ואלמנטים מבניים דומים לאלו של החיידק סטפילוקוקלי אנרוטוקסין B (SEB), שיכול לגרום למערכת החיסון לחולל סערה ציטוקינית.

---

"החוקר הבכיר הודה, אך הטענות הושתקו משום שהן "עלולות להזיק לסין

כעת מתברר שהוא לא היחיד שסבור כך. בפרשייה שפורסמה בימים האחרונים בדיילי מייל הבריטי, נחשף שסר ג'רמי פארר, מי ששימש עד לאוקטובר האחרון כאחד היועצים המובילים לממשלה בנושא הקורונה והיה חבר בקבוצת הייעוץ המדעית למצבי חירום בבריטניה (SAGE), ובאופן פומבי הוקיע את הטענות שלפיהן הנגיף נוצר במעבדה, הודה למעשה בתכתובת אימייל פרטית בפברואר 2020 ש"הסבר סביר" למקור הנגיף הוא שהוא התפתח ברקמה אנושית במעבדה

התכתובת, שנחשפה רק לאחר שוועדת הפיקוח של הבית הרפובליקני האמריקאי קיבלה גישה אליהם השבוע לאחר ערעורים מרובים, כללה כתריסר מדענים בבריטניה, ארה"ב ואירופה, כולל אנתוני פאוצ'י, ד"ר פרנסיס קולינס, שהיה באותה עת מנהל ה-NIH, וסר פטריק ואלנס, היועץ המדעי הראשי של ממשלת בריטניה.

במייל ששלח סר ג'רמי לפאוצ'י ולקולינס ב-2 בפברואר 2020 חשף פארר שגם מדענים מובילים נוספים, בהם בין היתר פרופסור מייק פרזן, חוקר מהרווארד שגילה לראשונה את הקולטן שבאמצעותו נגיף הסארס-קוב-1 נקשר לתאים אנושיים, האמינו שהנגיף לא יכול היה להופיע באופן טבעי, ושהחשדות העיקריים שלהם התרכזו סביב אתר הבקע-פורין של נגיף הסארס-קוב-2. "[פרופסור פרזן] מוטרד מאתר הפורין ומתקשה להסביר זאת כאירוע מחוץ למעבדה (למרות שיש הן דרכים אפשריות בטבע אך מאוד לא סבירות)", הוא כתב. "אני חושב שזה הופך להיות שאלה של איך אתה מחבר את כל זה יחד, האם אתה מאמין בסדרה הזו של צירופי מקרים, מה אתה יודע על המעבדה בווהאן, כמה יכול להיות בטבע - שחרור בשוגג או אירוע טבעי? אני [מהמר על] 70:30 או 60:40".

---

סר ג'רמי פארר באימייל שכתב לפאוצ'י ולקולינס ב-2 בפברואר 2020: "[פרופסור פרזן] מוטרד מאתר הפורין ומתקשה להסביר זאת כאירוע מחוץ למעבדה (למרות שיש הן דרכים אפשריות בטבע אך מאוד לא סבירות)", הוא כתב. "אני חושב שזה הופך להיות שאלה של איך אתה מחבר את כל זה יחד, האם אתה מאמין בסדרה הזו של צירופי מקרים, מה אתה יודע על המעבדה בווהאן, כמה יכול להיות בטבע - שחרור בשוגג או אירוע טבעי? אני [מהמר על] 70:30 או 60:40".

---

כמה מהמדענים המכותבים הסכימו איתו. ד"ר אנדרו רמבוט, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת אדינבורו, כתב בתגובה: "מנקודת מבט אבולוציונית (טבעית) הדבר היחיד כאן שנראה לי יוצא דופן הוא אתר הבקע-פורין".

ואולם, החששות הללו נהדפו על ידי כמה מהמכותבים האחרים, שכמה מהם היו מעורבים בעצמם במחקרי ה-Gain-of-Function. המדען ההולנדי ד"ר רון פוצ'יר מאוניברסיטת ארסמוס, שהוביל בעבר מחקרים מסוג זה על נגיפי שפעת העופות (H5N1), כתב בתגובה: "ויכוח נוסף על האשמות כאלה יסיח ללא צורך את דעתם של חוקרים מובילים מתפקידיהם הפעילים, ויעשה נזק מיותר למדע באופן כללי. והמדע בסין בפרט״.

ד"ר פרנסיס קולינס מה-NIH כתב בתגובה שגם הוא "מתכנס לדעה שמקור טבעי הוא יותר סביר", והציע כינוס מהיר של מדענים ב"מסגרת מעוררת אמון" ("ארגון הבריאות העולמי באמת נראה כאופציה היחידה", הוא כתב), "אחרת, קולות של קונספירציה ישלטו במהירות ויעשו נזק פוטנציאלי רב למדע ולהרמוניה הבינלאומית".

ד"ר קולינס: הדיון במקור הנגיף עלול לגרום להשתלטות "קולות של קונספירציה"

הפרסום ב-Lancet שימש לסגירת הדיון המדעי

יומיים לאחר מכן, ב-4 בפברואר, שינה פארר את הערכתו ל-50:50 באימיילים נוספים, וכעבור כשבועיים הוא היה אחד מ-27 המומחים שחתמו על מכתב שפורסם בכתב העת Lancet, שהצהיר על סולידריות עם ממשלת סין, וגינה את המדענים שהציעו שמקור הנגיף איננו טבעי, כשהוא מכנה את הטענות הללו "שמועות", "מיסאינפורמציה" ו"תיאוריית קונספירציה". ואולם, תחקיר שפרסם הטלגרף הבריטי בספטמבר 2021 מצא של-26 מתוך 27 המומחים, כולל ג'רמי פארר, היו קשרים עם חוקרים ממעבדת ווהאן, בין אם כעמיתים או כמממנים.

מומחה נוסף שהיה חתום על המכתב הוא לא אחר מאשר פיטר דסזאק – נשיא ה-EcoHealth ששימש כצינור להזרמת הכסף מה-NIH למכון ווהאן לווירולוגיה, ושעבד עם החוקרים בו על פיתוח נגיפים קטלניים ומידבקים. בעקבות החשיפה נאלץ עורך ה-Lancet ד"ר ריצ'ארד הורטון להודות שהוא ידע היטב זמן רב שלד"ר פיטר דסזאק יש קשרים במשך שנים רבות עם מעבדת ווהאן. הודאתו נעשתה במסגרת שימוע שנערך בדצמבר 2021 בפרלמנט הבריטי, שבמסגרתו הוא נאלץ להסביר מדוע התעכב פרסום מסמך ניגודי העניינים במשך 16 חודשים. ד"ר הורטון הודה בפני חברי הפרלמנט: "מאה אחוז, אני מסכים לחלוטין. המידע שפרסמנו ביוני כתוספת בהחלט היה צריך להיכלל במכתב בפברואר. בסופו של דבר ניהלנו איתו ויכוח על, ובכן, האם יש לך ניגוד אינטרסים או לא? לקח לנו יותר משנה לשכנע אותו להכריז על ניגוד האינטרסים המלא שלו, מה שעשינו בסופו של דבר ביוני השנה". כמה מחברי הפרלמנט זעמו על הורטון ואמרו שהפרסום של ניגודי העניינים ביוני 2021 היה "מעט מדי ומאוחר מדי", וכי המכתב של דסזאק ועמיתיו שימש למעשה "לסגירת הדיון המדעי" בנושא מקור המגיף.

פיטר דסזאק, נשיא ה-EcoHealth Alliance ששימש כצינור להזרמת כספי ה-NIH לווהאן וכחוקר שותף למחקרים המסוכנים שנערכו בו

הממשלה הפדרלית בארה"ב עבדה יחד עם מודרנה על פיתוח חיסוני קורונה שנים לפני המגיפה

מלבד הממצאים המדעיים, לראיות המצטברות נוסף בהדרגה עוד ועוד מידע שמצביע על הקשרים שמחברים כבר שנים בין השחקנים המשמעותיים במגיפה, קשרים שחלקם לפחות נראים מטרידים מאוד.

זה לא סוד שחיסון הקורונה של מודרנה הוא פרי שיתוף פעולה בין החברה לבין המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות זיהומיות (NIAID) בארה"ב. ה-NIAID, זרוע של ה-NIH האמריקני, שבראשה עומד ד"ר אנטוני פאוצ'י, מי שגם מונה לעמוד בראש כוח המשימה האמריקני להתמודדות עם משבר הקורונה, הוא זה שהיה אחראי למעשה לניהול המחקרים הקליניים של החיסון mRNA-1273 – חיסון הקוביד-19 של מודרנה.

מה שפחות ידוע הוא ששיתוף הפעולה הזה החל כבר לפחות ב-2015, ובמסגרתו נחתמו חוזים והסכמים בין ה-NIH והממשל האמריקאי לבין חברת מודרנה, לביצוע מחקרים על נגיפי קורונה, ובין היתר, פותחה שיטה לייצוב החלבון בנגיפי קורונה.

אחד המסמכים הוא בקשה לפטנט, שכותרתו "Perfusion Coronavirus Spike Proteins and Their Use" (US patent application No. 62/412,703). הבקשה הוגשה ב-25 באוקטובר 2016 – אותה שנה שבה הוגשה הבקשה לפטנט של בנקל, והיא מתייחסת לפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצוב חלבוני הספייק של נגיפי קורונה, שעליה עבדו מדענים פדרליים בשיתוף עם חוקרים מהאקדמיה. ממסמך הבקשה לפטנט, וכן ממסמך רשמי של המרשם הפדרלי המתייחס לבקשה זו, מ-ה-16 באפריל 2018, עולה כי "הטכנולוגיה יושמה למספר ספייקים של קוביד, כולל אלו של נגיפים הרלוונטיים-לאדם, כמו HKU1- CoV, SARS-CoV ו- MERS-CoV... טכנולוגיה זו ניתנת ליישום להעברה באמצעות פלטפורמות אחרות, כגון mRNA ... יישומים מסחריים פוטנציאליים:  ניתן להשתמש בחלבון הספייק המייצב של נגיף הקורונה כנוגדן חיסון, כדי ליצור תגובות נוגדנים חזקות ומנטרלות. יתרונות תחרותיים: שיפור החיסון בהשוואה לפורמולות S אחרות של חיסוני קורונה; ביטוי מוגבר של חלבון, יציבות וייצור בהשוואה לנגיפי CoV S מהסוג הפראי (הכוונה לנגיף ממקור טבעי)".

מהמסמך עולה כי ההמצאה הכלולה בפטנט הינה קניין רוחני של ה-HHS – מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארה"ב. כמו כן, עולה מהמסמך, וכן מכמה מחקרים הקשורים לנגיף הסארס-קוב-2 שפורסמו ב-2020, כמו המחקר הזה, וגם המחקר הזה, כי רשימת הממציאים-השותפים בשתי הבקשות לפטנטים כוללת חמישה מדענים מה-NIH (שמותיהם מופיעים בראשי תיבות בפיסקה  העוסקת בניגודי העניינים), שאחת מהם היא ד"ר קיצמקיה שנטה קורבט, אימונולוגית המתמחה במחלות ויראליות, שעובדת במרכז המחקר לחיסונים (VRC) ב-NIAID, ומי שהובילה מטעמו את הצוות שפיתח וחקר את חיסון הקורונה של מודרנה.

מי שחקר וניתח את המידע הזה ומסמכים נוספים כבר ב-2020 הוא הארגון Public Citizen האמריקאי, בשיתוף פעולה עם Axios, ארגון מדיה עצמאי שחשף את המסמכים. מדו"ח שפרסם Public Citizen בסוף יוני 2020 עולה שהמשמעות של עובדה זו הוא שלממשלת ארה"ב עצמה יש ככל הנראה בעלות משותפת על הקניין הרוחני העומד בבסיס החיסון ביחד עם חברת מודרנה. על פי הדו"ח, החברה זכתה לתמיכה עצומה לפיתוח חיסון הקוביד-19 גם מהממשלה. בחודש אפריל 2020 העניק ה-HHS לחברה מימון נוסף, בסך 483 מיליון דולר, בכדי להאיץ את פיתוח וייצור החיסון, ובחרה בו כחיסון המוביל שלה – הראשון להיכנס למחקרים רחבי היקף בבני אדם.

הדו"ח מציג מסמכים רשמיים, בהם, מלבד הבקשה לפטנט מ-2016 שהקניין הרוחני שלה שייך כאמור ל-HHS, מספר הסכמים שנחתמו בין ה-NIH לבין מודרנה מאז 2015 ועד 2020, לפחות שישה מהם קשורים לנגיפי קורונה, ושניים מתוכם נראים רלוונטיים לחיסון הקוביד-19. שניהם נחתמו ב-2019, לפני ההכרזה על הקוביד-19 כמגיפה.

ההסכם הראשון נקרא “Research Collaboration Agreement 2017-1179” (ראו עמוד 72), והוא נחתם במאי 2019, במטרה לפתח חיסונים כנגד נגיף קורונה מסוג MERS (MERS-COV) ונגיף Nipah. הפרויקט התמקד בהערכת חיסונים ניסיוניים במודלים של בעלי חיים. על פי הדו"ח, ה-NIH חתם על תיקון למסמך ב- 13 בינואר 2020 – אותו יום שבו הסוכנות ומודרנה סיימו את תכנון החיסון החדש שלהם נגד קוביד-19. התיקון נערך משמעותית ואינו מזכיר את נגיף הסארס-קוב-2 החדש. עם זאת, על פי הדו"ח של Public Citizens, "סמיכות הזמנים מצביעה על כך שייתכן שתנאי החוזה הורחבו כך שיחולו על פרויקט חדש זה. לכל הפחות, התנאים עשויים היו להיות שימושיים עבור פרויקט ה-mRNA-1273 project".

ההסכם השני נקרא “Material Transfer Agreement” (ראו עמוד 105). ה-NIH ומודרנה הסכימו להעביר חומרים למדעני קורונה באוניברסיטת צפון קרוליינה למחקרים בבעלי חיים, בהסכם שנחתם ב-12 בדצמבר 2019 – כשבועיים לפני שעל פי הדיווח הרשמי של ארגון הבריאות הרשמי, נודע לארגון על המגיפה בווהאן. החומרים תוארו כ-"חיסוני קורונה mRNA המפותחים ובבעלות משותפת על ידי הNIH ומודרנה".

לאילו נגיפי קורונה בדיוק יועדו החיסונים לא ברור. אך הוא מספק לדברי מחברי הדו"ח ראיות נוספות לכך שהממשלה הפדרלית בארצות הברית פיתחה חיסוני קורונה ביחד עם מודרנה, שעליהם הייתה לה בעלות משותפת. "התזמון של ההסכם להעברת החומרים באמצע דצמבר 2019 עשוי להיות מקרי, אך ייתכן גם שהוא מייצג מאמץ מוקדם ממה שדווח בעבר, להתכונן לקראת נגיף הקורונה החדש", הם כתבו.

החוקר האמריקאי שעבד עם ווהאן על המחקרים לשיפור קטלניות הנגיף מונה גם לבחון את החיסון המשותף ל-NIH ולמודרנה

כפי שניתן להיווכח מההסכם (ראו עמוד 107) החוקר שחתום עליו כמי שאמור לקבל את החומרים ולבחון את החיסון המשותף ל-NIH ולמודרנה הוא ד"ר ראלף באריק. כאמור, באריק, היה אף הוא שותף מרכזי למחקרי ה-Gain-of-Function שביצעה שי זהנגלי בווהאן.

במחקר שפרסמו שי ובאריק יחד בנובמבר 2015 בכתב העת Nature Medicine, הם יצרו נגיף כימרי, על ידי הכלאה בין נגיף הסארס לבין נגיף אחר, Rs3367, שאותו בודדו מעטלפים ב-2013 – כאשר נגיף הסארס שימש כמסגרת, ואילו חלבון הספייק שלו הוחלף בזה של נגיף ה- Rs3367. "בנינו וירוס כימרי המקודד חלבון ספייק זואונוטי חדש מרצף ה(נגיף) Rs3367 אשר בודד מעטלפי פרסה סיניים", כתבו החוקרים. הנגיף החדש הוכתר במחקר כהצלחה גדולה. לא זו בלבד הוא הצליח "להשתמש ביעילות בקולטן ה-ACE2 האנושי" (הקולטן שבו משתמש הנגיף כדי לחדור לתאי הגוף של בני אדם), כתבו החוקרים, אלא שהוא גם הצליח "להשתכפל ביעילות (במעבדה) בתאים אנושיים של דרכי הנשימה", ולהשיג רמות נוגדנים "המקבילים לזני מגיפה של הסארס". יתירה מכך, הם גם ערכו ניסויים בעכברים, שהדגימו שהנגיף מצליח להשתכפל ביעילות גם בריאותיהם של העכברים ולגרום לנזק ניכר, כאשר טיפולים שונים, בהם טיפולים אימוניים מבוססי סארס וטיפולי מניעה, "נמצאו כבעלי יעילות מועטה".

מדוע שמדענים ייצרו בעצמם נגיף מהונדס שידביק בני אדם, ועוד יעשו מאמצים להפוך אותו למידבק וקטלני יותר? ההסבר של שי ועמיתיה היה שתרחיש כזה יכול לקרות גם בטבע, ושהעטלפים בפרט מהווים מאגר עצום של נגיפים, שעלולים לעבור אבולוציה ולגרום למגיפות, ולכן מחקריהם נועדו למנוע את מגיפת סארס הבאה, על ידי ניסיון לצפות כיצד היא עלולה להופיע. בראיון לסיינטיפיק אמריקן במרץ 2020, אמרה שי: "נגיפי קורונה שמקורם בעטלפים יגרמו ליותר מגיפות", ו"אנו חייבים למצוא אותם לפני שהם ימצאו אותנו".

ואולם, לא מעט מדענים סברו ששי והצוות שלה לוקחים סיכונים מיותרים, והביעו חששות מפני ההשלכות המסוכנות של ניסויי ה-Gain-of-Function. במאמר שפורסם ב-Nature ב-2015, הביע וויין-הובסון, וירולוג ממכון פסטר בפריס, הסתייגות ממחקרים אלה, שלדבריו יש בהם פוטנציאל מועט מאוד לתועלת ומנגד סיכון משמעותי, והביע חשש שהחוקרים בווהאן יצרו וירוס חדש אשר 'גדל היטב להפליא' בתאים אנושיים. "'אם הווירוס יימלט, איש אינו יכול לצפות את מסלולו", הוא אמר.

הממשל הפדרלי השעה את המימון למחקרים המסוכנים – אך ה-NIH המשיך לממן את ווהאן

באוקטובר 2014, כשנה לאחר שפורסם מחקר ה- Gain-of-Functionהמשותף של שי ובאריק, השבית ה-HHS את הפרויקט שלהם, כשהשעה את המימון הפדרלי של ניסויים אלה בגלל הסכנה שהם טומנים בחובם. משרד הבית הלבן למדיניות מדע וטכנולוגיה ביקש מהחוקרים שערכו ניסויים מסוג זה, כולל באריק, להפסיק את עבודתם עד שניתן יהיה להעריך את הסיכונים הכרוכים בה.

באריק לא אהב את זה. "ללא המחקרים, נגיף ה- SHC014 (נגיף מעטלף פרסה סיני שב-2013 דיווחו שי ופיטר דסזאק על ריצופו) עדיין היה נתפס כלא מאיים", הוא אמר במאמר שפורסם בכתב העת Nature ב-2015. "קודם לכן, מדענים האמינו, על בסיס מודלים מולקולריים ומחקרים אחרים, שהוא לא יכול להדביק תאים אנושיים. העבודה האחרונה הראתה שהנגיף כבר התגבר על מחסומים קריטיים, כמו להיות מסוגל להיקשר לתאים אנושיים ולהדביק ביעילות תאי מערכת הנשימה אנושיים. אני לא חושב שאפשר להתעלם מזה". ד"ר באריק אף תיכנן, על פי המאמר, לבצע מחקרים נוספים עם הנגיף בקופים, כדי "להפיק נתונים רלוונטיים יותר לבני אדם".

אלא שעל אף ההחלטה שלא לממן עוד מחקרי gain-of-function, התברר כאמור, שה-NIAID בראשות פאוצ'י העניק ב-2014 מימון בסך 3.7 מיליון דולר למכון הווירולוגי בווהאן. כמו כן, מחקר שפרסמו שי זהנגלי ועמיתיה ב-2017, שאותו ערכו במשך חמש שנים, מומן על ידי ה-NIH. ב-2017 בוטל בארה"ב האיסור לממן מחקרי gain-of-function, וה-NIH  הכריז שמדענים יוכלו שוב להשתמש בכסף פדרלי כדי לבצע מחקרים מסוג זה, עד שממשל טראמפ הפסיק את המימון באפריל 2020.

כאמור, בנוסף למימון הישיר של ה-NIAID, כפי שהתברר בהמשך, נותבו במשך שנים כספים פדרליים למעבדת ווהאן באמצעות ארגון EcoHealth Alliance. כפי שהולך ומתברר, הארגון פעל כתמנון רב-זרועות, שקיים קשרים במקביל עם ה-NIH, ווהאן, וגם עם קרן ביל גייטס.

באמצעות תביעה שהגיש נגד ה-NIH על פי חוק חופש המידע, השיג בספטמבר האחרון אתר החדשות INTERCEPT למעלה מ-900 עמודים של מסמכים, המספקים פרטים על מחקרים שמומנו על ידי ארצות הברית על מספר זנים של נגיפי קורונה במכון ווהאן לווירולוגיה בסין, וחושפים מידע על עבודת ה-EcoHealth Alliance, וכיצד הם מימנו, כקבלן משנה של ה-NIAID, את מחקרי ה- Gain-of-Function ליצירת נגיפי קורונה מהונדסים שיכולים לחולל מגיפה. המסמכים שנחשפו מצביעים על כך ש-EcoHealth הפר את תנאי המענק של NIH מספר פעמים, ואף המשיך לממן את המכון עמוק אל תוך המגיפה, באוגוסט 2020.

המסמכים כוללים שתי הצעות מענק שמומנו על ידי ה-NIAID. הראשון (מענק מספר R01AI110964), שכותרתו "הבנת הסיכון של הופעת נגיפי קורונה מעטלפים" (Understanding the Risk of Bat Coronavirus Emergence(, משרטט מאמץ אמביציוזי בהובלת פיטר דסזאק, לסקור אלפי דגימות עטלפים כדי למצוא נגיפי קורונה חדשים. המחקר גם עירב בדיקות סקר בבני אדם שעבדו עם בעלי חיים. מסמכי ההצעה מכילים מספר פרטים קריטיים אודות המחקר בווהאן, המעלים תהיות נוספות אודות התיאוריה שהמגיפה החלה מטעות במעבדה, רעיון שדסזאק פטר באגרסיביות.

המענק שהוזרם למכון ווהאן לווירולוגיה על ידי ה-EcoHealth Alliance בסך 3.1 מיליון דולר, כולל 599 אלף דולר שמכון ווהאן השתמש בחלקו כדי לזהות ולשנות נגיפי קורונה שיוכלו להדביק בני אדם. המענק ניתן בתחילה לתקופה של חמש שנים – מ-2014 עד 2019. המימון חודש ב-2019 אך הושעה על ידי ממשל טראמפ באפריל 2020. בהצעת המחקר עבור המענק הכירו החוקרים בסכנה שמחקרים אלו מהווים פוטנציאל משמעותי לתאונות מסוכנות שעלולות להוביל לדליפה מהמעבדה: "עבודת השדה מערבת את הסיכון הגבוה ביותר לחשיפה לסארס או לנגיפי קוביד אחרים, בעוד שעבודה במערות עם צפיפות עטלפים גבוהה מעל לראש והפוטנציאל לנשום אבק צואה", נכתב בהצעה. לדברי ריצ'ארד אברייט, ביולוג מולקולרי באוניברסיטתRugers , המסמכים שנחשפו מכילים מידע קריטי אודות המחקר שנעשה בווהאן, כולל אודות יצירת הנגיף החדש. "הנגיפים שהם יצרו נבדקו ביחס ליכולתם להדביק עכברים שהונדסו כדי להציג קולטנים הדומים לאלו האנושיים על גבי התאים שלהם", הוא כתב.

למרבה התדהמה, המענק השני, שכותרתו "Understanding Risk of Zoonotic Virus Emergence in Emerging Infectious Disease Hotspots of Southeast Asia", ניתן לווהאן באוגוסט 2020 – כלומר, עמוק אל תוך המגיפה, ואמור להיות מוזרם למעבדה עד 2025!

ההצעה למענק, שנכתבה בשנת 2019, נראית כמעט כתחזית למגיפה שהתרחשה חודשים ספורים לאחר מכן, תוך התמקדות בהיקף הגדלה ופריסה של משאבים באסיה במקרה של התפרצות של "מחלה זיהומית מתעוררת" והתייחסות לאסיה כאל "החמה ביותר מבין מוקדי ה-EID".

"זוהי מפת דרכים למחקר המסוכן מאוד שיכול היה להוביל למגיפה הנוכחית", אמר גארי רסקין, מנהל הארגוןRight To Know , קבוצה החוקרת את מקורות נגיף הקוביד-19.

מימון מביל גייטס

ומעל לכל הקשרים האלה מרחף המימון של קרן ביל ומלינדה גייטס, שכפי שמתברר, לא קיפחה אף אחד מהשותפים. ראשית, חברת מודרנה. למרות שעד למשבר הקורונה, לחברת מודרנה לא היה אפילו מוצר אחד בשוק, הרי שב-2016, כך על פי אתר החברה – אותה שנה שבה הוגשה הבקשה לפטנט של בנקל, קיבלה מודרנה זריקת מרץ גדולה בדמות 20 מיליון דולר מקרן ביל ומלינדה גייטס. זאת במסגרת "הסכם פרויקט בריאות גלובלי" עם הקרן, לקדם פרויקטים לפיתוחים מבוססי-mRNA למגוון מחלות זיהומיות, הסכם שעל פי האתר, עשוי בסופו של דבר להוביל למימון של 100 מיליון דולר.

וזה לא הכל. בהודעה לעיתונות שפרסמה מודרנה ב-23 בינואר 2020  - יום אחד בלבד לאחר שארגון הבריאות העולמי הודיע שקיימות ראיות להעברה מאדם-לאדם של הנגיף החדש מווהאן – הכריזה מודרנה על קבלת מימון לפיתוח מ-CEPI, קואליציה בינלאומית לפיתוח חיסונים שהמייסדת שלה היא קרן ביל ומלינדה גייטס. המימון ניתן לחברה כדי לפתח חיסון בטכנולוגיית mRNA כנגד נגיף הקורונה החדש בשיתוף עם ה-NIAID.

גם ארגון EcoHealth Alliance בראשות פיטר דסזאק לא קופח. כך עולה מתחקיר שפרסמה בינואר השנה רשת FOX Business. התחקיר חשף תכתובת אימיילים שפרסם ה-NIAID בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש הארגון Judicial Watch, שמהם עולה כי הקרן של גייטס סייעה לממשלה הקומוניסטית הסינית בדרכים שונות, בין היתר כדי לאפשר לסין למכור תרופות מתוצרתה למדינות אחרות.

אחת מהודעות האימייל הועברה ב-5 בספטמבר 2017 על ידי פינג צ'ן, נציגת ה-NIAID בסין. צ'ן כתבה לעמיתיה במייל שהשתתפה בפגישה של קרן גייטס, וציינה את הקרן כמי שמספקת מימון למנהל הלאומי לתרופות בסין כדי שיעסיק סינים-אמריקאים מנוסים שעבדו ב-FDA.

עוד מספרת צ'ן באימייל שנפגשה עם קבוצה מפרויקט שנקרא Virome Global (GVP), שמטרתו להתמודד עם "מגיפות והתפרצויות ויראליות בעלות השפעה רבה", ו"שממומן בחלקו על ידי USAID (הסוכנות הבינלאומית לפיתוח בינלאומי)". החלק המדהים בסיפורה של צ'ן הוא שאחד מראשי הפרויקט הוא לא אחר מאשר פיטר דסזאק מ-EcoHealth Alliance. צ'ן שיבחה את דסזאק וסיפרה שהוא "משתף פעולה במכון ווהאן לווירולוגיה בסין", וכי הוא "עשה עבודה מצוינת בנושא נגיפי קורונה באוכלוסיות עטלפים סיניים".

באתר הארגון נכתב כי ה-GVP היא חברה מייסדת ביוזמה שנקראת THE TRINITY CHALLENGE. לצידה, חברות נוספות ביוזמה, על פי האתר שלה, הם בין היתר, קרן ביל ומלינדה גייטס, פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט.

הקרן של ביל ומלינדה גייטס גם העניקה מענקים לאוניברסיטת ווהאן, שגם לה מחלקה וירולוגית. למשל, מענק של כ-500 אלף דולר הועבר לאוניברסיטה בנובמבר 2018, כשנה לפני שזוהה המקרה הראשון של קוביד-19 בסין, לטובת פרויקט שכותרתו "בריאות גלובלית ופיתוח מודעות וניתוח הציבור". מטרת הפרויקט הוגדרה כ"הקמת רשתות מחקר בינלאומיות ופלטפורמות לשיתוף נתונים וכן פיתוח המלצות מדיניות לשיפור מערכת הביטוח הרפואי בסין". הקשר ההדוק בין אוניברסיטת ווהאן לבין המכון הווירולוגי בווהאן תואר במאמר שפורסם ב-Nature באוקטובר אותה שנה, שחשף שקיימת "פרקטיקה של שיתוף מכשור" מתקדם בין אוניברסיטת ווהאן לבין המכון הווירולוגי של ווהאן, וכי לחוקרים מהאוניברסיטה ניתנת "גישה רחבה למתקנים במכון ווהאן.

"ממש לא מימנו את מחקרי ה- Gain-of-Function בווהאן", טענו פאוצ'י וקולינס

החשיפות אודות מעורבות ה-NIH וד"ר פאוצ'י במחקרי ה-Gain-of-Function ובהנדוס נגיפים במעבדה בווהאן, כולל תכתובות דוא"ל של פאוצ'י מהימים הראשונים של המגיפה, עוררו מבול של האשמות כנגדו בארצות הברית, ובחודשים האחרונים נפתחו חקירות בנושא בסנאט ובקונגרס.

אחד האימיילים המעניינים שנחשפו נשלח לפאוצ'י על ידי פיטר דסזאק, נשיא ה- EcoHealth. "רק רציתי להגיד תודה אישית בשם הצוות ומשתפי הפעולה שלנו, על שהתייצבת בפומבי והצהרת שהראיות המדעיות תומכות במקור טבעי", כתב דסזאק לפאוצ'י ב-19 באפריל 2020. "ההערות שלך אמיצות, וכשהן מגיעות מהקול המהימן שלך, יעזרו להפיג את המיתוסים שמסתובבים סביב מקורות הנגיף".

"רק רציתי להגיד תודה" – פיטר דסזאק באימייל לפאוצ'י

לפני מספר חודשים נערך בסנאט שימוע שעסק בטיפול של ממשלת ארצות הברית בקורונה. במסגרת זו תושאל ד"ר פאוצ'י על ידי הסנאטור הרפובליקני פול ראנד, רופא במקצועו. בין היתר, שאל סנאטור ראנד את פאוצ'י אודות המחקר המשותף במימון ה-NIH וארגון EcoHealth, שנערך ב-2015 בווהאן על ידי ד"ר באריק ושי זהנגלי ופורסם ב- Nature Medicine- אותו מחקר שבו הם הנדסו גנטית נגיף כימרי המהווה הכלאה בין הסארס לנגיף ה-Rs3367, ושהצליח לחדור לתאים אנושיים של דרכי הנשימה ולהשתכפל בהם ביעילות. "נערך מחקר עם ד"ר שי (זהנגלי) וד"ר באריק, שבו הם שיפרו את נגיף הסארס כדי להדביק תאים אנושיים של דרכי הנשימה, ועשו זאת על ידי שילוב של חלבון חדש עליו. זה היה מחקר משותף בין מכון ווהאן לד"ר באריק. אתה לא יכול להכחיש את זה". אלא שלמרות ההאשמה הישירה, פאוצ'י הכחיש בתוקף שמימן מחקר מסוג זה. "ה-NIH לא מימן מעולם ולא מממן כעת מחקר על רווחים בתפקוד במכון ווהאן לווירולוגיה", הוא טען.

ואולם, מדו"ח הצעת המענק שנחשף על ידי ה-INTERCEPT בספטמבר 2021, עולה בבירור שהן ה-NIAID והן EcoHealth מימנו מחקרים אלו. בעקבות חשיפת המסמכים צייץ סנטור ראנד בחשבון הטוויטר שלו: "הפתעה הפתעה – פאוצ'י שיקר שוב. צדקתי לגבי העובדה שהסוכנות שלו מימנה את מחקרי נגיף הקורונה החדש בווהאן".

מימין, ד"ר פרנסיס קולינס. משמאל, ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש ה-NIAID.

גם ד"ר קולינס, מי ששימש כמנהל ה-NIH עד שהתפטר באוקטובר, הכחיש בתוקף שהארגון שלו מימן מחקרי Gain-of-Function. "ממש לא מימנו את מחקרי ה- Gain-of-Function בווהאן", הוא אמר בראיון שערך עמו מנחה הרדיו יו היואיט ב-13 במאי 2021. אלא שבראיון נוסף עם היואיט, ביוני, הוא כבר שינה את הפזמון והודה למעשה בשיתוף הפעולה של ה-NIH עם מעבדת ווהאן. "ובכן, אנחנו, כשאנחנו נותנים מענק, יו, יש לזה תנאים הקשורים למה שמקבל המענק אמור לעשות עם הכספים האלה. ואנחנו דורשים דוחות שנתיים כדי לראות אם זה באמת מה שהם עשו. ואנו סומכים על מקבל המענק שיהיה ישר ולא מתעתע. כספי המענקים שהועברו לווהאן, שהיו חוזה-משנה מארגון EcoHealth, נועדו באופן ספציפי מאוד לנסות לסווג נגיפים שהם יכלו לבודד מעטלפים במערות סיניות, שהייתה לנו סיבה טובה לרצות לדעת עליהן יותר, בהתחשב בסארס וב-MERS שיצאו משם. וכך בעצם היו לנו את הקריטריונים האלה שצורפו למענק...". עם זאת, הוא המשיך לטעון, למרות הראיות הברורות לכך שהארגון שהזרים לווהאן את הכסף מה-NIH גם ביצע בעצמו את המחקרים המסוכנים עם ווהאן, של-NIH לא היה מושג מה עושה מעבדת ווהאן עם הכסף. "לא הייתה לנו שליטה על מה עוד הם עושים עם הכספים האלה. זה עוד דבר שהיינו רוצים לדעת עליו יותר, וחקירה עשויה לגלות לנו", הוא אמר להיואיט.

קולינס אפילו הודה בראיון שהמפלגה הקומוניסטית הסינית, למעשה, מעורבת במעבדת ווהאן, אך ניסה לצמצם את השפעתה. בתגובה, תהה היואיט מדוע שה-NIH יסמוך אי פעם על המפלגה הקומוניסטית הסינית, והוסיף, ביחס ל-EcoHealth כי "זה נראה לאדם מבחוץ כמו ארגון מעבר וקיצור דרך, שאיכשהו משיג כסף לסינים".

קולינס טען שלא הייתה ל-NIH ברירה, משום שהמחקר היה "חשוב". "האם אנחנו לא צריכים לעשות את זה? או שפשוט עלינו לסגור ולומר שאנחנו פשוט לא הולכים לעבוד עם אף מדינה שיש לה פוליטיקה שלא נוח לנו איתה? אני לא חושב שזה יהיה אחראי". וכשהיואיט הקשה ושאל האם ה-NIH ישתף פעולה עם מפירי זכויות אדם ושלטונות עריצים אחרים כמו צפון קוריאה, השיב ד"ר קולינס, "כנראה שלא", אך אז הוסיף: "אני חושב שאתה עושה דמוניזציה למכון ווהאן לווירולוגיה מכיוון שהוא מכשיר טהור ופשוט של המפלגה הקומוניסטית הסינית. בהחלט יש שם קשרים, אבל בואו נהיה ברורים. במכון הזה עובדים מדענים שהם מהטובים בעולם מבחינת הבנת וירולוגיה. ולרבים מאותם אנשים היו מערכות יחסים ארוכות טווח עם אחרים במדינות אחרות, כולל ארצות הברית, עם הרבה כבוד, הרבה מידע משותף. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיד טוב, כי הם במדינה הזו, הם מרושעים. אני חושב שאתה הולך רחוק מדי עם זה".

---

קולינס טען שלא הייתה ל-NIH ברירה אלא לעבוד בשיתוף פעולה עם מעבדת ווהאן בסין, משום שהמחקר היה "חשוב". "האם אנחנו לא צריכים לעשות את זה? או שפשוט עלינו לסגור ולומר שאנחנו פשוט לא הולכים לעבוד עם אף מדינה שיש לה פוליטיקה שלא נוח לנו איתה? אני לא חושב שזה יהיה אחראי". וכשהיואיט הקשה ושאל האם ה-NIH ישתף פעולה עם מפירי זכויות אדם ושלטונות עריצים אחרים כמו צפון קוריאה, השיב ד"ר קולינס, "כנראה שלא", אך אז הוסיף: "אני חושב שאתה עושה דמוניזציה למכון ווהאן לווירולוגיה

---

 

ה-NIH שינה בחשאי את ההגדרה של מחקרי Gain-of-Function

במקביל לחשיפות האלו, וככל הנראה לאור גלי הביקורת הגוברים, התברר שבאוקטובר 2021 שינה ה-NIH בחשאי את ההגדרה של מחקרי Gain-of-Function באתר האינטרנט של הארגון.

ארכיון הרשת Waybackmacine מראה שעד ל-19 באוקטובר 2021, ה-NIH הגדיר ניסויי  'Gain-of-Function' כ"סוג של מחקר שמשנה סוכן ביולוגי באופן שמעניק לסוכן הזה פעילות חדשה או מואצת".

"מחקר (מסוג) זה מציב סכנות של בטיחות ביולוגית ואבטחה ביולוגית", הצהירה ההגדרה הקודמת, "וסיכונים אלו חייבים להיות מנוהלים בזהירות. כאשר היא נתמכת בכספי ה-NIH, תת קבוצה זו של מחקרי GOF יכולה להתבצע רק במעבדות עם פיקוח מחמיר ועם בקרות בטיחות ביולוגית ואבטחה מתאימות, כדי לסייע בהגנה על החוקרים מפני זיהום ולמנוע שחרור של מיקרואורגניזמים לסביבה".

ואולם, מאז ה-19 באוקטובר, הפרק נערך ובאתר מופיעה גרסה חדשה של ההגדרה, שנראה כי נכתבה באופן שיפחית משמעותית מערכן של הסכנות הידועות הכרוכות במחקרים אלו. במקום הכותרת הקודמת של העמוד – "מחקרי Gain-of-Function המערבים פתוגנים בעלי פוטנציאל למגיפה", הכותרת החדשה כעת היא "מחקר הכולל פתוגנים פוטנציאליים משופרים של מגיפה" (Research Involving Enhanced Potential Pandemic Pathogens). "בעוד שמחקר ePPP הוא סוג של מחקר שנקרא 'Gain-of-Function' (GOF)", נכתב באתר באופן מפותל, "הרוב המכריע של מחקר GOF אינו כרוך ב-ePPP, ונופל מחוץ לתחום הפיקוח הנדרש למחקר הכולל ePPPs". בדף האינטרנט שבו כתובה הגירסה החדשה אין כל הסבר או איזכור לעריכה המשמעותית שעבר הדף.

מצאו את ההבדלים: למעלה - ההגדרה המקורית. למטה, ההגדרה החדשה לאחר השינוי.

מחלקת המדינה האמריקאית: מכון ווהאן שיתף פעולה בפרויקטים סודיים של צבא סין

בעוד שפאוצ'י וקולינס התעקשו עד לאחרונה ממש להמשיך לקדם את הנרטיב הסיני על מקור הנגיף, מחלקת המדינה האמריקאית דווקא הודתה לפחות באפשרות שהמקור הוא במעבדה בווהאן. במסמך עובדות שפרסמה כבר בינואר 2021 הצהירה מחלקת המדינה המכון הווירולוגי בווהאן "לא היה שקוף או עקבי לגבי הרקורד שלו בחקר וירוסים הדומים ביותר לנגיף הקוביד-19...", וכי הממשלה הקומוניסטית בסין מנעה כל אפשרות מעיתונאים, חוקרים עצמאיים או רשויות בריאות בעולם, לבחון האם מקור הנגיף הוא בדליפה מהמעבדה, כאשר, כך על פי ההצהרה, "לממשלת ארה"ב יש סיבה להאמין שכמה חוקרים בתוך ה-WIV חלו בסתיו 2019, לפני המקרה הראשון שזוהה של ההתפרצות, עם תסמינים תואמים הן לקוביד-19 והן למחלות עונתיות נפוצות". מדאיגה במיוחד היא הטענה שעולה מהמסמך, שלפיה, חוקרי המכון הווירולוגי בווהאן לא רק ביצעו מחקרי Gain-of-Function מסוכנים, אלא אף שיתפו פעולה בפרסומים ובפרויקטים סודיים של צבא סין מאז 2017 לפחות.

---

בעוד שפאוצ'י וקולינס המשיכו להכחיש ולשווק את הנרטיב הסיני שלפיו מקור הנגיף הוא בשוק הרטוב בווהאן, מחלקת המדינה האמריקאית הודתה כבר בינואר באפשרות שהמקור הוא במעבדה בווהאן, וכי במכון ווהאן לווירולוגיה בוצעו מחקרים מסוכנים, ואף שיתפו פעולה בפרסומים ובפרויקטים סודיים של צבא סין מאז 2017 לפחות.

---

 

לא ניתן לטשטש עוד את הראיות

הביקורת על ה-NIH ועל פאוצ'י מבעבעת עכשיו כלבה רותחת, ולאור הראיות הרבות שהולכות ומצטברות, איש, גם לא בכירי ממסד הבריאות האמריקני, אינם יכולים עוד להמשיך למכור לנו את הנרטיב שלפיו הטענות שהנגיף הונדס במעבדה הן לא יותר מתיאוריית קונספירציה. למעשה, השאלה היחידה שנותרה כעת פתוחה, היא האם הוא דלף מהמעבדה בשוגג, או הופץ במכוון.

המידע והממצאים הנערמים חושפים גם את השקרים שסיפרו במשך שנתיים חוקרים ומומחים מובילים ביחס למהות המחקרים המסוכנים שנערכו במכון ווהאן לווירולוגיה על נגיפים, ומעידים שבניגוד להכחשות הנמרצות של פאוצ'י וה-NIH, הארגון הזרים מיליוני דולרים למכון ווהאן, תוך שימוש ב-EcoHealth כצינור להעברת הכספים, ותוך העלמת עין מהעובדה שראש ה-EcoHealth וחוקרים נוספים בו היו שותפים למחקרי ה-Gain-of-Function שנערכו בו.

בתוך כך, נחשף בהדרגה עוד ועוד מידע על הקשרים המפותלים, הכלכליים והמחקריים, בין השחקנים המרכזיים שהיו שותפים לחרחור המגיפה ולהשתקת כל דיון בטענה שהנגיף איננו טבעי, כולל סין מצד אחד, ומהצד השני ה-NIH וה-NIAID בראשות פאוצ'י וקולינס, EcoHealth בראשות דסזאק, חברת מודרנה וביל גייטס.

לאור כל זאת, דומה שאפילו הדמוקרטים בארצות הברית, שעד כה טענו כי מדובר בוויכוח פוליטי, כבר אינם יכולים לעצום עיניים. בימים האחרונים הציעו שני החברים הבכירים ביותר בוועדת הבריאות של הסנאט – יו"ר הוועדה פטי מאריי, דמוקרטית מוושינגטון, וריצ'רד בור, הרפובליקני הבכיר של הוועדה, להקים ועדת בדיקה דו-מפלגתית שתהיה מורכבת מאזרחים פרטיים, ותוענק לה סמכות רחבה לחקור את מקור הקורונה. האם באמת היוזמה הזו, שנראה כי יש לה תמיכה רחבה בקרב חברי שתי המפלגות, תוביל לחקירת אמת? קשה לדעת, אך מה שבטוח הוא שאת הראיות הרבות כבר לא ניתן להשתיק או לטאטא.