בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

האלטרנטיבה הבטוחה לסוכר? מחקר חדש מדגים כיצד מסכנים הממתיקים מלאכותיים את בריאותכם

| 2547 צפיות
| 2547 צפיות

מחקר חדש מצא שממתיקים מלאכותיים מפריעים לתקשורת בין-חיידקית, ועלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים

| יפה שיר-רז | רפואה ומדע

מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון מצא שממתיקים מלאכותיים נפוצים המאושרים לשימוש על ידי ה-FDA, מפריעים לתקשורת הבין-חיידקית, ועלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Molecular Sciences, נערך על ידי חוקרים מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרופ׳ אריאל קושמרו וד"ר קרינה גולברג.

החוקרים בדקו שישה ממתיקים מלאכותיים, במטרה לבחון את השפעותיהם על גופנו - אספרטיים, סכרין, סוכרלוז, אשלגן אססולפאם וניאוטיים. ממצאי המחקר הראו ששלושה מתוכם, שהם למעשה שלושת הממתיקים הפופולריים ביותר בשימוש – אספרטיים, סוכרלוז וסכרין – מעכבים באופן משמעותי את התקשורת בין החיידקים במעי.

החוקרים בדקו גם תוספי מזון על בסיס חלבוני המכילים ממתיקים אלו, שהינם שכיחים בשימוש בקרב ספורטאים, כאשר לפחות אחד מהשלושה נמצא בכל תוספי המזון שבדקו.

"העובדה שחיידקים מתקשרים זה עם זה כחלק מאורח החיים שלהם מאפשרת לנו להצביע על כך שממתיקים מלאכותיים משבשים את התקשורת הזו, דבר אשר עלול לשבש את היציבות של אוכלוסיות החיידקים במעי", אומרת ד"ר גולברג.


ממצאי המחקר הראו ששלושת הממתיקים הפופולריים ביותר בשימוש – אספרטיים, סוכרלוז וסכרין – מפריעים לתקשורת החשובה בין חיידקי במעי, ובדרך זו עלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים.


מסוכנים יותר דווקא עבור חולי סוכרת

הממתיקים המלאכותיים מותגו במשך שנים כאלטרנטיבה הבריאה לסוכר. יתר על כן, מומחי דיאטה ותזונה, וכן איגודים מקצועיים בתחום ממליצים לאנשים שרוצים לרזות או לשמור על הגזרה ולא יכולים לוותר על השתייה המתוקה לעבור למשקאות דיאט. לדוגמה, ב-2018 המליץ איגוד הלב האמריקני לאנשים שאינם מעוניינים לשתות מים, להעדיף משקאות דיאט על פני משקאות ממותקים.

ואולם, מתברר שלמרות שוק הצרכנים האדיר של הממתיקים המלאכותיים, הכולל גם אוכלוסיות רגישות כמו חולים, ילדים ונשים הרות, מידע הבטיחות שעל בסיסו הם אושרו ומשמשים לשימוש נרחב מבוסס למעשה ברובו המכריע על מחקרים בבעלי חיים, כאשר המחקרים שבוצעו בבני אדם מועטים ומוגבלים.

בשנים האחרונות, ההשלכות הבריאותיות של צריכת תחליפי הסוכר הסינטטיים הללו לאורך זמן הולכות ומתבהרות, והמידע המצטבר מדאיג. יותר ויותר מחקרים מראים שהממתיקים המלאכותיים, ובראשם האספרטיים והסכרין, קשורים לעלייה בסיכון במגוון רחב של מחלות, בהן מחלות לב, שבץ, ודמנציה. כמה מחקרים גדולים וארוכי טווח הראו ששתיית משקאות דיאטטיים מגבירה משמעותית את הסיכון לא רק לתחלואה, אלא אף לתמותה.   

יתירה מכך, נמצא שדווקא עבור קהלי היעד המרכזיים של הממתיקים המלאכותיים – חולי סוכרת ואנשים עם השמנת יתר – צריכתם עלולה להיות מסוכנת במיוחד, שכן נמצא קשר בינו לבין התפתחות עמידות לאינסולין, פגיעה בפרופיל השומנים בדם וסוכרת מסוג 2. בקרב חולי סוכרת, שימוש בממתיקים אף עלול לגרום לרמת הסוכר בדם לצאת משליטה, וכתוצאה מכך, להוביל לסיבוכי סוכרת. 

רעילים לחיידקי המעי

מה בדיוק גורם לעלייה בסיכון לתחלואה ולתמותה? אחת ההשערות של חוקרים הייתה שהמנגנון המרכזי הוא דרך יצירת עמידות לאינסולין, שבתורה מובילה לסינדרום המטבולי ולפגיעה בכלי הדם. בנוסף, נמצא שהנזק עלול להיות תוצאה של דלקת מערכתית. בסקירת מחקרים שפורסמה ב-2017 בכתב העת Nutrition Reviewsבחנו חוקרים את המחקרים שנערכו בין השנים 2000 ל-2016 אודות בטיחות האספרטיים. הם הסיקו שהממצאים מצביעים על כך שאספרטיים ותוצרי הפירוק שלו עלולים לשבש את האיזון בין התהליכים החמצוניים והאנטי-חמצוניים בגוף, לגרום לסטרס חמצוני ולנזק לשלמות קרומי התאים, להשפיע על מגוון תאים ורקמות ולפגוע בוויסות תפקוד התאים, ובסופו של דבר, להוביל לדלקת מערכתית. זאת, לא רק כאשר הם נצרכים במינונים גבוהים מאלו המומלצים על ידי רשויות הבריאות, אלא גם במינונים המוגדרים כבטוחים.

אבל מה גורם לעמידות לאינסולין, לשינויים המטבוליים ולדלקת המערכתית? מספר מחקרים הצביעו על כך שהמנגנון המתווך בין הממתיקים המלאכותיים לבין ההשפעות השליליות הללו הוא חיידקי המעיים – כאשר צריכתם משפיעה לרעה על ההרכב ועל הפעילות של החיידקים, החיוניים לתפקודים מטבוליים תקינים. כך למשל, במחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Applied Physiology, Nutrition, and Metabolism, נמצא שאצל עכברים שצרכו שתייה ממותקת באספרטיים, הפעילות של אנזים בשם אלקלין פוספטאז – אנזים המצוי במעי הדק שנמצא במחקרים קודמים כמונע תסמונת מטבולית והשמנה – הייתה נמוכה משמעותית לעומת עכברים שצרכו מים ללא אספרטיים. החוקרים הסבירו שכאשר האספרטיים מתפרק במעי, אחד מתוצרי הפירוק שלו הוא פנילאלנין, שמעכב את האנזים אלקלין פוספטאז, אשר בתורו מעורב בצמיחה התקינה של חיידקי המעי, וגם משפיע על החיידקים הללו באופן שמפחית את ההפרשה של רעלנים על ידם בתגובה למזונות עתירי שומן.

יתירה מכך, מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העתMolecules   מצא שצריכת ממתיקים מלאכותיים הינה רעילה לחיידקי המעיים. המחקר, שנערך בשיתוף בין חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהאוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג בסינגפור, בחן שישה ממתיקים מלאכותיים נפוצים המאושרים לשימוש על ידי ה-FDA– אספרטיים, סוכרלוז, סכרין, נאוטיים, אדבנטיים ואצסולפאם-K, וכן עשרה משקאות ספורט המכילים ממתיקים אלו. החוקרים השתמשו בחיידקי אי-קולי כמודל המייצג של חיידקי מערכת העיכול, וגרמו להם להאיר באופן ביולוגי וליצור אור זרחני בתגובה לנוכחות רעלנים שונים. הם חשפו את החיידקים הללו למינונים שונים של הממתיקים המלאכותיים, וגילו שכבר בריכוזים קטנים של 1 מיליגרם, הממתיקים הללו גרמו להשפעה רעילה בחיידקי האי-קולי והובילו לעיכוב התפתחותם ולפגיעה בהתרבותם. לשם השוואה, בפחית משקה דיאטטי יש כ־180 מיליגרם של ממתיק מלאכותי.

כאמור, במחקר הנוכחי שנערך בישראל, התמקדו החוקרים ספציפית בהשפעות הממתיקים המלאכותיים על מערכת התקשורת הבין-חיידקית. חיידקי המעי מתקשרים בתוך הקהילה שלהם ומווסתים התנהגויות קבוצתיות בעזרת מערכת מולקולרית המכונה חישת קוורום (QS). באמצעות שיטות שונות, בהן בדיקות ביו-סנסור, שיטות אפיון חלבונים ביופיסיקליות ועוד, החוקרים הראו שהאספרטיים, הסוכרלוז והסכרין משפיעים על פונקציות שונות באופן שמעכב משמעותית את מערכת ה-QS. לדבריהם, בדרך זו, הממתיקים המלאכותיים עלולםי להשפיע על איזון קהילת החיידקים במעי ועל אירועים מולקולריים רבים הנמצאים בבסיס תפקודם, וכתוצאה מכך, על חילוף החומרים בגוף.
 


כבר בריכוזים קטנים של 1 מיליגרם, הממתיקים המלאכותיים גרמו להשפעה רעילה בחיידקי האי-קולי והובילו לעיכוב התפתחותם ולפגיעה בהתרבותם.  



האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב התריעה

מיעוט מחקרי הבטיחות בתחום מטריד במיוחד כשזה נוגע לילדים. באוקטובר 2019 פירסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים בכתב העת Pediatrics נייר עמדה שעל פיו אין די ראיות אודות הבטיחות ארוכת הטווח של ממתיקים מלאכותיים בילדים ובבני נוער.  לאור העלייה המתמשכת בצריכת ממתיקים מלאכותיים בקרב אוכלוסייה זו, קרא האיגוד ל-FDA לדרוש מהיצרנים שקיפות רבה יותר לגבי הסוגים והכמויות של הממתיקים המלאכותיים על תוויות המזון, ולממן מחקרים איכותיים שיבהירו את בטיחותם בילדים, שכן נכון להיום, כאשר החברות אינן נדרשות לציין את הסוגים והכמויות, לא ניתן כלל להעריך מהי הצריכה היומית של הפרט. נייר העמדה התבסס על סקירה שערכה ועדה מטעם האגודה האמריקנית לרפואת ילדים על השימוש בממתיקים מלאכותיים על ידי ילדים ומתבגרים. ממצאי הסקירה הראו שבמהלך העשור מ-2008 ועד 2018 פורסמו רק שישה מחקרים איכותיים, אקראיים ומבוקרים אודות השימוש בממתיקים מלאכותיים בילדים. "לא זו בלבד שיותר ילדים ומתבגרים צורכים ממתיקים מלאכותיים, אלא שהם גם צורכים כמויות גדולות שלהם בהיעדר ראיות מדעיות חזקות להפריך או לתמוך בבטיחותם של חומרים אלו", כתבו המחברים.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


דרור פירר
לא קיים הבדל בין סוכר לסוכרלוז בהקשר למחלות מטבוליות
מחקר מדצמבר 2019 שפורסם בג'ורנל הרפואי Nutrients מראה דבר מאוד מעניין…
גם כשבני האדם מייצרים משהו כתחליף, לאורך הזמן הידע מתרחב ומגלים דברים חדשים שלא ידעו קודם לכן ושאושרו על אף שלא באמת ידעו אם עושה טוב…
הסוכרלוז ידוע כנטול קלוריות ולכן מותר לסוכרתיים, כי אם אין קלוריות אין סוכר ואם אין סוכר אז זה לא יכול להעלות סוכר…
המחקר הזה בדק את הסוכרלוז על 2 קבוצות של אנשים שאינם חולים בסוכרת. אחת מהן עם משקל תקין והשניה בעודף משקל. אף אחד מהמשתתפים לא צרך סוכרלוז קודם לכן.

בתחילת המחקר כולם עברו העמסת סוכר (75 ג') ואחרי שבוע גם העמסת סוכרלוז (48 ג' כמו בפחית דיאט) כדי להבין איך הגוף שלהם פועל באופן אישי… בדיקות דם נלקחו 40, 30, 20, 10, 8, 6, 4, 2 דקות לפני העמסת הסוכר ו- 0, 10, 20, 30, 40, 50, 60 אחרי העמסת הסוכר ואחר כך כל 20 דקות ובמשך 4 שעות…
בניסוי השלישי הם רק טעמו סוכרלוז מבלי לבלוע…
ניתן לראות שאין הבדל מהותי בין הקבוצות ברמות הגלוקוז אבל בשאר המרקרים יש הבדל. ואצל השמנים חוסר האיזון גדול יותר בקשר לאינסולין ולחלבון c-peptid שהוא מרקר לבעיות רגישות לאינסולין או מחסור בייצורו.
הקו שצבוע בתכלת הוא החלק הכי מעניין במחקר כי זוהי הבדיקה שרק טעמו סוכרלוז מבלי לבלוע…

כי האמת היא, וזה גם הפתיע את החוקרים, שהמחקר הזה הראה שעצם זה שרק טעמו ממתיק חל שינוי במטבוליזם בגוף ובבקרת הגלוקוז בגוף.

המחקר הזה מדבר על אנשים שאינם סוכרתיים… והמוצר מאושר גם לסוכרתיים ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שקונים או מבקשים להמתיק עם ממתיק…

0
דרור פירר
ממתיקים מלאכותיים משנים לרעה את המיקרוביום והופכים חיידקים רגילים למזיקים
קבוצה של חוקרים מאנגליה בחנו את הקשר בין 3 ממתיקים נפוצים: סכרין, סוכרלוז ואספרטיים על 2 זנים של חיידקים Escherichia coli ו- Enterococcus faecalis השכיחים במעיים של בני אדם ועל פי רוב אינם מייצרים פתולוגיות. את ממצאי המחקר הם פרסמו במאי 21 בג'ורנל International Journal of Molecular Sciences.

מחקרים קודמים הראו כי ממתיקים מלאכותיים יכולים לשנות את מספר וסוג החיידקים במעיים, אך מחקר מולקולרי חדש זה, הוכיח כי ממתיקים יכולים גם לגרום לחיידקים להיות פתוגניים. הוא מצא כי חיידקים פתוגניים אלה יכולים להיקשר לעצמם על ידי ביופילם, להרוס את תאי האפיתל המצפים את דופן המעי. ולחדור למחזור הדם ולהגיע לאיברים פנימיים כמו כבד וטחול ולבלוטות הלימפה ולגרום למספר זיהומים כולל ספסיס. למעשה ראו במחקר שכמות של ממיקים אלה שווי ערך ל-2 פחות דיאט גרמו לאותם שינויים.


חיידקים הגדלים בביו-פילמים רגישים פחות לטיפול אנטי מיקרוביאלי ונוטים יותר להפריש רעלים ושלבסוף גורמים לתחלואה.
כמו כן מצאו שכל שלושת הממתיקים גרמו לחיידקי המעיים הפתוגניים לפלוש למחזור הדם דרך תאי האפיתל שבדופן המעי.

החוקרים מביעים דאגה רבה לגבי צריכת ממתיקים מלאכותיים, כי המחקר הזה הוא הראשון שהראה שחלק מהממתיקים הנפוצים ביותר במזון ושתייה – סכרין, סוכרלוז ואספרטיים – יכולים לגרום לחיידקי מעיים רגילים ו"בריאים" להפוך לפתוגניים. ובסופו של דבר להעלות סיכון לספסיס ולפגיעה קריטית באיברים פנימיים.

אנו יודעים שצריכת יתר של סוכר היא גורם מרכזי בהתפתחות מצבים כמו השמנת יתר וסוכרת. לכן חשוב שנגביר את הידע שלנו לגבי ממתיקים לעומת סוכרים בתזונה כדי להבין טוב יותר את ההשפעה על בריאותנו.

0
ויקטוריה קאופמן
ממתיקים מלאכותיים
כבר שנים שאני טוענת שממתיקים מלאכותיים מזיקים ותרומתם להפחתת המשקל מוטלת בספק.
תודה על המאמר המעניין הזה!
איזה כיף שיש אתר חדשות שבו אפשר לקרוא כזה מאמר

2

מחקר: הניסויים הקליניים שהובילו לאישור הפרוזאק לילדים ובני נוער העלימו מקרים של ניסיונות התאבדות לאחר נטילת התרופה

היא כונתה "תרופת האושר" והפכה לנוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בשנות ה-80. אבל ניתוח מחודש של הנתונים חושף שילדים ובני נוער שהשתתפו במחקרים שהביאו לאישור ה-FDA לתרופה לגילאים אלה ניסו להתאבד לאחר נטילתה - אך אירועים אלה הושמטו מהפרסומים בכתבי העת הרפואיים

משרד הבריאות הסתיר מהצט"מ את המחקר שהצביע על סיכון מוגבר לתופעות לוואי מחיסון פייזר בילדים קטנים

ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"

ה-FDA מתעלם מעשרות מקרים של תופעות לוואי חמורות ורב-מערכתיות בתינוקות – וטוען שפייזר הוכיחה שהחיסון שלה בטוח

במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים

חשיפה: פייזר ידעה שמחלימים לא זקוקים לחיסון, ושהחיסון מגביר סיכון לתחלואה בימים הראשונים

כך עולה ממסמכים חדשים של פייזר, ששוחררו השבוע במסגרת הסבב השני של גילוי המסמכים שכפה בית המשפט על ה-FDA. כמו כן, מתברר שהחברה ידעה שתופעות הלוואי חמורות יותר בצעירים, ושהסיכון למיוקרדיטיס גבוה בהרבה מכפי שנטען

האלגוריתם אשם? ה-CDC הסיר בחשאי רבע ממקרי המוות בילדים שיוחסו לקורונה

ה-CDC הסיר מאתר מעקב הנתונים שלו עשרות אלפי מקרי מוות המיוחסים לקורונה, בהם כ-25% ממקרי המוות בילדים. הנתונים המנופחים שימשו את ה-FDA כדי להצדיק את מתן היתר החירום לחיסון הילדים. לטענת ה-CDC: חלה טעות – האלגוריתם אשם

החיסון בטוח בהריון? 87.5% מההריונות בדוח של פייזר שתוצאתם דווחה הסתיימו במות העובר. המחקר בחיות מצא שיעור הפלות כפול בחולדות שחוסנו ועיוותים בשלד העוברים

הממצאים החמורים נחשפו במסמכים ששחררו ה-FDA ורשות הבריאות באוסטרליה, ומראים שפייזר וה-FDA הסתירו את המידע. הממצאים בבעלי חיים "טואטאו", וסיווג החיסון שונה ל"בטוח בהריון"

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...