בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

הכלכלה שהתקלקלה: מסחרור בריאותי לסחרור כלכלי

| 4234 צפיות
| 4234 צפיות

הסימנים המשתקפים מנתוני הכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים, בהם האינפלציה הגואה, ההסלמה ביוקר המחיה, התכווצות התוצר ותחילתה של האטה כלכלית, הירידה החדה ביצוא של תעשיית ההייטק והנפילות בשווקים הפיננסיים, מצטרפים לתמונה מטרידה המלמדת על סחרור כלכלי שנמצא בפתח

| פרופ' אתי אינהורן | פוליטיקה וכלכלה

עוד לא הספקנו להתאושש מהסחרור הבריאותי שחוללה מערבולת הקורונה, וכבר נראית באופק סכנה חדשה שמאיימת על חיינו בדמותו של סחרור כלכלי. רבים הם הסימנים המדאיגים שמשתקפים מתוך תמונת נתוני הכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים ומרמזים על הסחרור הכלכלי שבפתח. האינפלציה הגואה וההסלמה ביוקר המחיה, שהיה מלכתחילה מהגבוהים בעולם, התכווצות התוצר ותחילתה של האטה כלכלית, הירידה התלולה ביצוא של תעשיית ההייטק – הקטר המוביל של המשק הישראלי, והנפילות החדות בשווקים הפיננסיים. כל אלה מצטרפים לתמונה מטרידה, הדומה לזו שמצטיירת בחודשים האחרונים בכלכלה העולמית.

האינפלציה הייתה הראשונה להדליק את נורות האזהרה, כשהיא כבר למעלה משנה מטפסת בקצב מהיר שלא נצפה כמותו מזה שנים ארוכות, שבהן ידענו רמות אינפלציה אפסיות בארץ וברוב חלקי העולם המערבי. במהלך 12 החודשים האחרונים נרשמה עליה של ארבעה אחוזים במדד המחירים לצרכן בישראל (כששיעור השינוי בו בחודש האחרון הגיע לכדי 0.8 אחוזים), האינפלציה באירופה באותה תקופה הגיעה לקצב שנתי של 7.5 אחוזים, ואילו בארה"ב נרשם שיא אינפלציה חסר תקדים של 8.3 אחוזים. לנתונים מדאיגים אלה נוספו ברבעון הראשון של שנת 2022 רמזים ראשונים לבלימת הצמיחה במשק הישראלי, ובכלל זה ירידה של 1.6 אחוזים בתוצר, בצד ירידה של 17 אחוזים ביצוא בענף ההייטק, שהיה זה שהוביל לאורך כל השנים את השגשוג והפריחה שידעה הכלכלה הישראלית. השווקים הפיננסיים מספקים אינדיקציות שליליות נוספות שמבשרות את תחילתה של מפולת במחירי המניות, כאשר מניות הטכנולוגיה הן אלו המובילות את הסחף. מתחילת השנה נרשמו נפילות חדות במדדי המניות המובילים בארה"ב – ירידה של 18 אחוזים במדד ה- S&P 500, ירידה של 14 אחוזים במדד הדאו ג'ונס 30, וירידה של 28 אחוזים במדד הטכנולוגיה נאסד"ק. ירידות מחירים חדות נרשמו מתחילת השנה גם בבורסות ברחבי אירופה, כפי המשתקף מתוך מדד היורוסטוקס 50 שאיבד 15 אחוזים מערכו בתוך פחות מחמישה חודשים, כמו גם מתוך מדדי מניות של בורסות בגרמניה, בריטניה, צרפת ומדינות אירופאיות נוספות. מגמה דומה מאפיינת את המסחר בבורסה המקומית ומקבלת את ביטויה בירידה של חמישה אחוזים שנרשמה במדד ת"א-125 מאז תחילת השנה.


ההנשמה המלאכותית הופסקה - והאמת הכלכלית צפה

הסחרור הכלכלי המסתמן קשור קשר בל יינתק לסחרור הבריאותי שאפיין את השנתיים האחרונות, ואשר לרבים בציבור נדמה כאילו נבלם והגיע לסיומו. זרעיה של הסופה הכלכלית המאיימת להתרגש עלינו נזרעו במהלך הצונאמי הבריאותי כפועל יוצא של הסגרים הממושכים, הבידודים המרובים, סכומי העתק שהופנו למערך הבדיקות והחיסונים ולצרכי התעמולה התקשורתית הנלווית, והשיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות. אולם, טבעם של תהליכים כלכליים הוא שתוצאתם לא תמיד מקבלת ביטוי מידי, ויכול שתהיה באופן מתעתע סמויה מן העין לתקופה מסוימת, אך סופה שתפרוץ החוצה ותיחשף עם חלוף הזמן. הנזק הכלכלי העצום שנגרם למשק הישראלי בעיצומו של משבר הקורונה רחש מתחת לפני השטח, בה בעת שמעל לפני השטח נדמה היה שהתרחשה התאוששות מהירה של הכלכלה. אלא שההתאוששות הכלכלית נוצרה בדרך של התערבות חיצונית מלמעלה, שנשענה על מדיניות מוניטרית מרחיבה של הזרמת כספים לשווקים הפיננסיים, לצד מדיניות פיסקלית מרחיבה של הזרמת כספי תמיכה לציבור שנפגע. משפעולת ההנשמה המלאכותית פסקה, האמת הכלכלית צפה והחלה לתת אותותיה. היום צצים ניצני העשבים השוטים שנבטו מעל מצע הנזקים הכלכליים שנגרמו כבר אז כתוצאה ממדיניות הניהול הכושלת של משבר הקורונה.


משפעולת ההנשמה המלאכותית פסקה, האמת הכלכלית צפה והחלה לתת אותותיה. היום צצים ניצני העשבים השוטים שנבטו מעל מצע הנזקים הכלכליים שנגרמו כבר אז כתוצאה ממדיניות הניהול הכושלת של משבר הקורונה.


 

נראה שעכשיו זו העת לפרוע את החובות שנערמו בצל משבר הקורונה, ומעולם לא טבענו בים כה גדול של חובות. כתמיד, יהיו אלה אנחנו האזרחים, אנחנו וילדינו, שנדרש לפרעון ים החובות, זה שנוצר כתוצאה מהכשלים והמחדלים שאפיינו את התנהלות הממשל לאורך משבר הקורונה, ושניתן היה להימנע ממנו על ידי ניהול נכון של המשבר. החוב הציבורי של מדינת ישראל גדל במהלך השנים 2020-2021 של משבר הקורונה בשיעור של 27 אחוזים, תוך שהוא חוצה בסוף שנת 2021 את רף הטריליון שקלים ומגיע לכדי 69 אחוזים מהתמ"ג. ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, ובעיקר ההיחלשות של תעשיית ההייטק, אם תמשכנה, צפויות להקטין את הכנסות המדינה ממסים ולהעמיק עוד יותר את גודל החוב הציבורי. אולם בשנתיים החולפות חל גידול חד לא רק בחוב הציבורי, אלא גם בחוב הקונצרני ובחובות של משקי הבית בישראל, חובות שהיו ממילא גבוהים גם טרם כניסתה של סערת הקורונה לחיינו בשל רמות הריבית האפסיות של העשור האחרון. החוב הקונצרני גדל בשיעור של 35 אחוזים מתחילת שנת 2020 ועד לסוף שנת 2021, והחוב של משקי הבית גדל בשיעור של 18 אחוזים באותה תקופה, הרבה מעל ומעבר לצמיחה בתוצר, כאשר נכון לסוף שנת 2021 החוב הקונצרני מהווה 75 אחוזים מהתמ"ג, והחוב של משקי הבית מהווה 44 אחוזים מהתמ"ג.

העלאות הריבית הצפויות, בניסיון לבלום את האינפלציה שמרימה את ראשה, יביאו להגדלת חשבון הריבית של הלווים שיאלצו בהתאם לקצץ בהוצאות האחרות שלהם, תוך הכבדה על הצמיחה במשק והחמרה של ההאטה הכלכלית המסתמנת. החשש שהמאמץ לרסן את האינפלציה יביא למיתון כלכלי אינו זניח. הוא מתעורר במיוחד נוכח ההערכה שלפיה, התפרצות האינפלציה ועליית המחירים אינה מגיעה רק מצד הביקוש עקב התעוררות בצריכה עם היציאה ממשבר הקורונה, ואין מקורה בגידול בצריכה כתוצאה משפע כלכלי וגידול בעושר של האוכלוסייה. יש לשער שהאינפלציה הגואה היא בחלקה הגדול תולדה של הקשיים בצד ההיצע דווקא, אלה שנבעו מהשיבושים והמחסורים בשרשראות האספקה בתקופת הקורונה, והלכו והחריפו על רקע המלחמה באוקראינה, תוך שהם מביאים להתייקרות התשומות לאורך כל תהליכי הייצור עד להתגלמותה במחירים לצרכן. אינפלציה המתעוררת על רקע של שפע כלכלי, שמביא לגידול בביקושים, ניתנת לריסון באמצעות העלאת ריבית גם במחיר של בלימה מסוימת בצמיחה הכלכלית, הואיל וכלכלה בריאה ומשגשגת יכולה להכיל את הקיטון הצפוי בהשקעות ובצריכה כתוצאה מהתייקרות הריבית. אולם, לא אלה הם פני הדברים כאשר האינפלציה מתפרצת בעקבות שיבושים בצד ההיצע, שאז העלאת הריבית המתחייבת לשם ריסונה, צעד שקרוב לוודאי לא ניתן יהיה להימנע ממנו, עלולה לדכא את הכלכלה שמצויה ממילא בקשיים, ולהכניס את המשק למיתון כלכלי. מוקדם עדיין לנבא סכנה שכזו למיתון משולב בעליית מחירים, מצב שנקרא בעגה הכלכלית סטגפלציה (שילוב המילים סטגנציה ואינפלציה), או להעריך את סבירות התממשותה, שכן סימני ההאטה הכלכלית במשק הישראלי הם ראשוניים בלבד ואת אסופת האינדיקציות הכלכליות הקודרות של החודשים האחרונים מאירה נקודת אור בדמותו של שיעור אבטלה נמוך.


בעולם של ריביות עולות, רמות המינוף הגבוהות של הלווים עלולות להביאם למצוקה כה גדולה עד כדי סיכון ממשי להיקלעות לתרחיש של חדלות פרעון ופשיטת רגל.


 

אלא שזו אינה הסכנה היחידה שנשקפת לכלכלה. בעולם של ריביות עולות, רמות המינוף הגבוהות של הלווים עלולות להביאם למצוקה כה גדולה עד כדי סיכון ממשי להיקלעות לתרחיש של חדלות פרעון ופשיטת רגל. סיכון כזה קיים גם בהתייחס להלוואות מגובות משתכנתא, בעיקר לנוכח החשש להתנפצות הבועה בשוק הנדל"ן, בדומה להתנפצות הבועה בשוק ניירות הערך שאנו עדים לה כיום, שתי בועות כלכליות שהתפתחו במשך שנים על קרקע של ריבית אפסית. שרשרת של פשיטות רגל עלולה להוביל לאפקט דומינו מסוכן. זאת, משום שהשחקנים במשק ניזונים אלה מאלה ומזינים אלה את אלה, וכל עסק וכל משק בית שנקלע למשבר עסקי גורר בעקבותיו, כמו בתגובת שרשרת, עסקים ומשקי בית נוספים הקשורים אליו. התפשטות מעין זו של מעגלי המגיפה הכלכלית היא בבחינת תרחיש קיצון, אך כזה שחשוב להיערך אליו נוכח ההיקף הגדול של החובות ועל רקע המגמות הכלכליות המדאיגות שמסתמנות בארץ ובעולם. זהו תרחיש שאם חלילה יתממש, יעמיד בסכנה את יציבות המערכת הבנקאית ויגרום לפגיעה רחבת היקף בפעילות הכלכלית במשק, עד כדי אפילו קריסה רבתי שלה.


שרשרת של פשיטות רגל עלולה להוביל לאפקט דומינו מסוכן. זאת, משום שהשחקנים במשק ניזונים אלה מאלה ומזינים אלה את אלה, וכל עסק וכל משק בית שנקלע למשבר עסקי גורר בעקבותיו, כמו בתגובת שרשרת, עסקים ומשקי בית נוספים הקשורים אליו.


 

שיא של עשור בפערים בחברה הישראלית

מצער מכל הוא שהבעיה הכלכלית שנוצרה שזורה בבעיה חברתית כאובה. שהרי, לא זו בלבד שעוגת הכלכלה הישראלית קטנה בצל משבר הקורונה, אלא שגם החלוקה הפנימית שלה בין הפרטים באוכלוסייה הפכה לפחות שוויונית. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, חלה החמרה במהלך השנתיים של משבר הקורונה במדדי תחולת העוני וחומרתו, ובמדדי אי השוויון בהכנסות במשק. מדד תחולת העוני רשם במהלך השנתיים 2020-2021 עליה של 10 אחוזים, כשהוא מחושב לפני התערבות ממשלתית, ועליה של חמישה אחוזים, כשהוא נמדד לאחר התערבות ממשלתית. נכון לסוף שנת 2021, מדד תחולת העוני מלמד על שיעור עניים של 35.5 אחוזים מתוך האוכלוסייה בישראל לפני התערבות ממשלתית ו- 22.7 אחוזים לאחריה. לא זו בלבד שמספר העניים ושיעורם באוכלוסייה הישראלית עלה בתקופת הקורונה, אלא שגם מידת העוני שלהם העמיקה, כפי שמשתקף מתוך המדד לחומרת העוני, שבמהלך השנתיים 2020-2021 עלה בשיעור של 11 אחוזים לפני התערבות ממשלתית ובשיעור של שישה אחוזים לאחר התערבות ממשלתית. מדד ג'יני המודד את אי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק רשם במהלך השנים 2020-2021 עליה של שבעה אחוזים לפני התערבות ממשלתית, ועליה של שני אחוזים לאחר התערבות ממשלתית, כשהוא מצביע בסוף שנת 2021 על שיא של עשור ברמת אי השוויון בחברה הישראלית. מדיניות הניהול הכושלת של המשבר הבריאותי הגדילה עד מאוד את הפערים בחברה הישראלית, מפני שהיא פגעה בראש ובראשונה באוכלוסיות החלשות, ואלו תהיינה הראשונות להיפגע בשנית כאשר המשק ייקלע לסחרור הכלכלי המסתמן.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


ניב
אולי תתנו איזה עצה או שתיים?
זה מעוד יעזור...
0
אליעזר כלפון
תהליך מדורג של העלאת ריבית
התרחישים אותם ציינת נכונים אך חומרים תלויה בקצב העלאת הריבית .
העלאה מתונה של הריבית תעיק אמנם על הצמיחה ועל חברות עסקיות , בעיקר אלו הממונפות , אבל תאפשר היערכות והסתגלות פחות כואבת לירידה בביקושים.
עשויה להיות בכל זאת נקודה חיובית בהעלאת הריבית והיא התמתנות או בלימה של עליית מחירי הדירות למגורים .

0

מדוע החלילנים מהוליווד לא הצליחו למכור לאמריקה את קמלה האריס?

קמפיין הפרסום של קמלה האריס נראה כמו מחזה עטור כוכבים, עם ביונסה, ג'יי לו, אופרה, וכאדר של עשרות סלבים מהמובילים בהוליווד. אז מדוע המשפיענים שמצליחים למכור לנו כמעט הכל, החל מנספרסו וכלה באוזמפיק, נכשלו דווקא במאני-טיים? התשובה ברשתות החברתיות

תחקיר זמן אמת: האם בתי החולים וגופי בריאות בישראל "מצאו פטנט" לקבל תרומות מחברות התרופות מבלי לדווח עליהן?

| ארנון גרוסמן | פוליטיקה וכלכלה

תחקיר מגזין זמן אמת חושף תרומות במיליוני שקלים שסווגו תחת הסעיף "מחקר שלא הועבר לאישור הוועדה להתקשרויות" – כמחצית מהסכום מחברת פייזר. הנהנים העיקריים – בתי החולים כרמל, שיבא, הדסה ובילינסון, חברת המחקר של מכון ויצמן וחברת המחקר של כללית

כשלון ושמו התנשאות

| אלון בר | פוליטיקה וכלכלה

למען "רק לא ביבי" הסכימו מפלגות השמאל לזנוח כל אידיאולוגיה והוכיחו לציבור בוחריהם עד כמה מרכולתם ריקה. את גודל האיוולת ממחישה מערכת הבחירות בארה"ב. הרפובליקאים, שמסתמן כי ינצחו בבחירות האמצע מחר, הבינו זאת היטב. מבלי להתבייש הם תוקפים את האחראים לסגרים ההרסניים, להתעללות בילדים שאיבדו שנות לימוד ושנכפו עליהם מסכות חסרות תועלת, לגרעון ולמשבר הכלכלי, לכפיית החיסון הלא יעיל במניעת הדבקה, ומציגים את ההצלחה בכל פרמטר - כלכלי, בריאותי, חברתי וחינוכי, של המדינות שלא נכנעו לנרטיב "מגיפת קץ האנושות"

משרד התובע הציבורי האירופאי אישר כי פתח בחקירה ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופי

| מנהל אתר | פוליטיקה וכלכלה

הסערה סביב נושא חיסוני הקורונה בפרלמנט האירופאי צוברת תאוצה. לאחר הודאתה המפתיעה של נציגת פייזר, שלפיה החברה לא בדקה האם החיסון שלה יכול למנוע את העברת הנגיף לפני כניסתו לשוק, אישר אתמול משרד התובע הציבורי האירופאי כי מתנהלת חקירה מתמשכת ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופאי. במקביל, פוליטיקאים ומומחים תוקפים בגלוי את סכומי העתק ששולמו לחברות ואת מדיניות כפיית החיסונים

משרד התובע הציבורי האירופאי אישר כי פתח בחקירה ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופי

הסערה סביב נושא חיסוני הקורונה בפרלמנט האירופאי צוברת תאוצה. לאחר הודאתה המפתיעה של נציגת פייזר, שלפיה החברה לא בדקה האם החיסון שלה יכול למנוע את העברת הנגיף לפני כניסתו לשוק, אישר אתמול משרד התובע הציבורי האירופאי כי מתנהלת חקירה מתמשכת ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופאי. במקביל, פוליטיקאים ומומחים תוקפים בגלוי את סכומי העתק ששולמו לחברות ואת מדיניות כפיית החיסונים

חשיפה: זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות שהעניקה פייזר לגופי הבריאות בארץ

| ארנון גרוסמן | פוליטיקה וכלכלה

ניתוח דיווחי התרומות שהעניקה פייזר למוסדות רפואיים בישראל מצביע על זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות בתוך 5 שנים, על קפיצה של מאות אחוזים בתרומות להר"י ולבתי החולים שיבא וכרמל ב-2020, על אי סדרים בדיווחים ועל פערים עצומים בין דיווחי פייזר לאלו של הגופים הנתרמים. תחקיר מגזין זמן אמת - חלק ראשון

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...