ישראל תתבקש בקרוב להצטרף לאמנה שנועדה לאפשר ל-WHO שלטון גלובלי במקרה של מגיפה. בוועדת הבריאות לא שמעו על כך

בימים הקרובים תתבקש מדינת ישראל להצטרף לאמנה חדשה שיזם האו"ם באמצעות ארגון העולמי, שנועדה לאפשר לארגון הבריאות העולמי לתפוס פיקוד וליישם מדיניות גלובלית שתיקבע על ידו במקרה של מגיפה עולמית או חשש למגיפה. אמנת החירום מהווה עדכון לתקנות הבריאות הבינלאומית (2005), וצפויה לעלות לדיון ו\או להצבעה בכינוס של הארגון בין התאריכים 22-28 במאי 2022. במידה שתאושר, היא תחייב את כל המדינות החתומות עליה, ותהפוך למעשה את ארגון הבריאות העולמי לגוף החזק ביותר בעולם. זאת, מאחר שהוא יהיה הגורם הבלעדי שיחליט מתי להכריז על מגיפה או מצב חירום, והוא זה שיחליט על הצעדים הנחוצים להתמודדות, מעבר לכל ממשלה מקומית, וגם על הסנקציות שיינקטו נגד מדינות שלא יצייתו לדרישות.

אלא שמתברר שלמרות שמדובר במהלך כה קריטי, ושנציגים ישראלים אמורים להשתתף בדיון, בוועדת הבריאות של הכנסת לא שמעו כלל על האמנה ואינם מכירים את תכליתה, את מועד חתימתה ואת השלכותיה. גם עמדת משרד הבריאות, הממשלה והכנסת איננה מפורסמת לציבור הרחב.

עו"ד יוסי ביטון נפגש השבוע עם יו"ר ועדת הבריאות עידית סילמן, והעביר לה פנייה דחופה מטעם החזית המקצועית לאתיקה בישראל, ובה קריאה לקיים מפגש דחוף ודיון פומבי על ההחלטה בשיתוף הציבור וגורמי מקצוע רלוונטיים, בטרם החתימה על האמנה. "לחתימה על האמנה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת, עד כדי כך שהיא תוביל לאובדן סוברניות מקומית", אומר עו"ד ביטון. "ניתן ללמוד על כך מטיוטת ההצעה של ארצות הברית לאמנה, שבה מוצע לעדכן את פרק תגובת המדינות, שקובע כי במידה שמדינה תסרב לקבל סיוע חיצוני, היא תיאלץ לספק לארגון הבריאות העולמי בתוך 48 שעות נימוק לדחייה, שאותו ישתף הארגון עם המדינות האחרות. יתירה מכך, בנוסף מוצע אף לאפשר כניסה של גורמי חוץ לשטחיה של המדינה החתומה על האמנה, כאשר שוב, במקרה של סירוב, המדינה תחויב לספק נימוק למניעת הגישה".

יתר על כן, במסגרת האמנה, המדינות החברות בה אף אמורות להקים "ועדת ציות". על פי טיוטת האמנה (פרק ד' סעיף 53), "המדינות החברות יקימו ועדת ציות שתהיה אחראית על: (א) התחשבות במידע שהוגש לה על ידי ארגון הבריאות העולמי והמדינות החברות הקשורות לעמידה בהתחייבויות לפי תקנות אלה; (ב) ניטור, ייעוץ ו/או הקלה על סיוע בנושאים הקשורים לעמידה במטרה לסייע למדינות שהן צדדים לעמוד בהתחייבויות לפי תקנות אלה; (ג) קידום ציות על ידי התייחסות לחששות שהעלו מדינות שהן צדדים לגבי יישום ועמידה בחובות לפי תקנות אלה.
"מהסעיפים האלה עולה למעשה דרישה לחסות תחת מדיניות כפייה", אומר עו"ד ביטון. "לכאורה מדובר בכפייה רכה, אך הדרישה להקמת ועדת ציות והאמצעים הנתונות בידיה, למעקב ולאכיפת הציות לתקנות הבריאות שהארגון יהיה זה שיקבע, ברורה מאוד".

המגיפה שמעולם לא הייתה

ארגון הבריאות העולמי (The world Health Organization) נוסד ב-7 באפריל 1948, כגוף מדיניות הבריאות של האו"ם, וקיבל את המשימה "לכוון ולתאם את התגובה העולמית למצבי חירום בריאותיים". במהלך משבר הקורונה, הביעו רבים חשש שמשימתו של הארגון נפגעה ללא תקנה בשל הסתמכותו 'הרוחנית' על המדיניות הסינית, ומכך שהיה איטי לקרוא לחקירה מקיפה על מקורות הנגיף. זאת, לצד דברי השבח להחלת הסגרים בווהאן בתחילת 2020, אשר הפכו בתוך זמן קצר למדיניות כלל עולמית.

במכתב מינואר 2020 בירך ארגון הבריאות העולמי את סין וקרא למפלגה הקומוניסטית בסין, Chinese Communist Party (CCP), להגביר את אמצעי בריאות הציבור לבלימת ההתפרצות הנוכחית". מנהל ארגון הבריאות העולמי ד"ר תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, הדגיש את השבחים בצייצו בחשבון הטוויטר של הארגון: "במובנים רבים, סין למעשה קובעת סטנדרט חדש של תגובת להתפרצות מגפות. "הדאגה הגדולה ביותר שלנו היא הפוטנציאל של הנגיף להתפשט למדינות עם מערכות בריאות חלשות יותר, שאינן מוכנות להתמודד עם הניגף – קוביד-19".

"קשה להמעיט בסיכון הטמון באמנה, ובהנחלת רוחות ההשתלטות בידי מעטים", אומר עו"ד ביטון. "זאת, בפרט לאור העובדה שהארגון בבסיסו נסמך על תרומות ממדינות החברות בארגון וממיטיבים פרטיים. תקציבו של הארגון לשנים 2020–2021 עומד על 4.84 מיליארד דולר, כאשר מבין המיטיבים המרכזיים נמנות הקרן של ביל גייטס וברית החיסונים GAVI מיסודה של הקרן, המממנות יחדיו כ- 19% מתקציב הארגון – יותר מממשלת ארצות הברית המהווה כ- 15% מסך התרומות".

לאורך ההיסטוריה, ארגון הבריאות העולמי זכה לביקורת ואף לתביעות נוכח הכשלים הרבים וההתמודדויות הלקויות בבמהלך מגיפות ומשברים. האחרונה שבהן הייתה מגיפת שפעת החזירים שהוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-2009 – הכרזה שהוגדרה בהמשך כ"חרחור הפחדה במרחב הציבורי". המגיפה עצמה כונתה "המגיפה שמעולם לא הייתה".

לאור כל זאת, מבקש עו"ד ביטון בשם החזית לאתיקה מקצועית בישראל מח"כ סילמן לקיים דיון דחוף הפתוח לציבור אודות האמנה, משמעותה והשלכותיה, וכן לפרסם גילוי דעת, ואת עמדת ועדת הבריאות כלפי גורמי הכנסת, הממשלה ומשרד הבריאות, לדאוג לפרסום ציבורי ותקשורתי של הנושא, ולפעול לקבלת תגובה ו/או את עמדתה הרשמית של הממשלה ביחס להצטרפות לאמנה.

"אמנת חירום בעלת סמכויות כה רחבות מעלה אפוא חשש ממשי לסיכון משמעותי לריבונותה, לביטחונה ולקיומה הסוברני של מדינת ישראל", מזהיר עו"ד ביטון. "כניסתה של מדינת ישראל לאמנת מגיפה כביכול עוד בטרם נדונו ו\או נבחנו דרכי התנהלותו של הארגון בשנות מגיפת הקורונה ובכלל דברים נדונו ונבחנו דרכי התמודדותנו שלנו, תהיה בגדר חריגה מזכות הציבור למודעות, לדעה, לשיתוף, להסתכנות מרצון, והיא מהווה איום ישיר, וייתכן כי בלתי הפיך, על העצמאות של מדינת ישראל ועל ריבונותה ויכולתה להתמודד באופן עצמאי עם מצבי חירום ולקבוע את האמצעים להתמודדות עימם – בריאותיים, ביטחוניים וסביבתיים. עלינו להכיר ולהבין השלכות של חתימה בלתי מבוקרת על אמנת מגיפה כדנן ולוודא כי התהליך ייעצר ו\או יועבר לדיון ציבורי מקדים ו\או יועבר לדיון והחלטת הכנסת ולכל הקשורים בדבר – בין במישרין ובין בעקיפין".

* ניתוח ההצעה של ארצות הברית נעשתה על ידי החזית המקצועית לאתיקה

מכתב הפנייה של החזית המקצועית לאתיקה לח"כ סילמן.