חשיפה: החברה שמבצעת בדיקות קורונה בנתב"ג גם מספקת לממשלות פתרונות לאיסוף מידע על אזרחים

כולנו זוכרים את הדיווחים מתחילת השנה, שלפיהם חברת MyHeritage הישראלית, שכזכור הקימה בתחילת משבר הקורונה מעבדות לבדיקות קורונה בארץ כחלק מהמערך הלאומי, עשתה אקזיט ונמכרה לקרן ההשקעות הבינלאומית פרנסיסקו פרטנרס. בעקבות זאת, כזכור, עלה החשש שמידע גנטי על אזרחי ישראל נמצא כעת בידיים זרות.

גם  הסיפור של חברת הסייבר הישראלי NSO, אשר מוצריה משמשים בכל העולם ממשלות מוסדות, גופים ואנשים לצורכי ריגול על עיתונאים, פעילי זכויות אדם וגם אזרחים, זכה לכותרות במדיה בכל העולם, ולא בהיבט החיובי. ראש הממשלה בנט פיתח בזמנו ביחד עם NSO מערכת מעקב דיגיטלית בשם Fleming לצורך מניעת שרשראות הדבקה, ועלה החשש שישראל מבקשת לפתח מערכת דירוג חברתי כמו זאת הנהוגה בסין. משרד המשפטים אף בחן את הסוגיה באפריל 2020, ופסל אותה משיקולי הגנת הפרטיות.

כעת מתברר שבכל הנוגע לסייבר, אלה אינם החששות היחידים. החל מה-2 בנובמבר, 2021, בדיקות הקורונה לממריאים מנמל התעופה בן גוריון יופעלו על ידי חברת Test2Fly, מבית פנג'איה (Pangea IT), במקום חברת Check2Fly מבית אומגה, שהפעילה את הבדיקות עד כה. תחקיר "חדשות זמן אמת" חושף שחברת פנג'איה מוכרת לממשלות מערכות לזיהוי דיגיטלי לצורך שליטה טובה יותר באזרחים. באתר החברה מצוינים רשימת השירותים שמעניקה החברה לממשלות, בהם טרנספורמציה דיגיטלית עבור ממשלות ועסקים, ובמיוחד בתחום הזהות הדיגיטלית – כולל רשומות ממשלתיות, תעודות זהות דיגיטליות, דרכונים וויזות דיגיטליות, ורישום.

לחברה מערכות בתחום התשלומים והארנקים האלקטרוניים, וגם בתחום אבטחת המידע – ניתוח התנהגות, זיהוי ביומטרי וניהול הרשאות גישה. החברה מתגאה בפרויקטים כגון שילוב מצלמות תרמיות עם טכנולוגיות גישה ביומטריות שמטרתן לזהות אנשים שחום גופם גבוה, תעודות בריאות חכמות, משקפיים קוראי טמפרטורה ועוד.

מפרויקט הרכבת הקלה לתעודות זהות ודרכונים חכמים, וכעת לבדיקות רפואיות

במקור עסקה חברת פנג'איה בתחום מערכות המידע לתשתיות. החברה הייתה מעורבת בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים ובתחנת הכוח בגלבוע. החברה גם פעילה בפרויקטים באפריקה. ביוני 2018 רכשה פנג'איה, בשווי 30 מיליון דולר, את חברת NIP Global מידיו של איש העסקים עמנואל אנטבי, והיא זו שהעניקה לה למעשה את יכולות הסייבר.

ב-2016 הורשעה חברת NIP, בהתאם להודאתה, בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר בלסוטו שבאפריקה – כשכתב האישום הוגדר בגזר הדין כראשון מסוגו שהוגש במדינת ישראל מאז הוספה העבירה לחוק העונשין בעקבות התחייבות מדינת ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות ולאמנת ה-OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. החברה העבירה לקופת המדינה 4.5 מיליון שקל כקנס וחילוט במסגרת ההסדר, והתחייבה לסייע לרשויות בלסוטו בחקירה. על פי גזר הדין, חברת NIP "עוסקת בפיתוח תשתיות אלקטרוניות במדינות שונות ובין היתר בפיתוח פרויקטים בתחום מרשם האוכלוסין והנפקת תעודות זהות חכמות". במהלך השנים 2010 ועד 2012 פעלה NIP, על פי גזר הדין, מול גופי ממשל שונים בלסוטו "לשם קידום זכייתה במכרז וחתימה על הסכמים לביצוע פרויקט במרשם האוכלוסין בממלכת לסוטו", לביצוע פרויקט פיתוח והטמעה של מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ודרכונים אלקטרוניים. לצורך קידום הזכייה במכרז ובהסכמים, שהתמורה בגינם, כך על פי גזר הדין, עמדה על לא פחות מ-30 מיליון דולר, העסיקה NIP בתקופה זו "סוכנים מקומיים שקידמו את ענייניה ואת האינטרסים הכלכליים שלה", והעבירה סך של  507,893 דולר לסוכן מקומי המקורב למי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים של לסוטו, כדי שזה יעביר למנכ"ל "סכום משמעותי שאינו ידוע מתוך הסכום שקיבל", "להניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה, ולאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז".

דרכון חיסונים שיאפשר לאתר את הלא מחוסנים

בראש חברת פנג'איה עומדים המנכ"ל רפי קמינר, שהוא גם נשיא החברה ואחד המייסדים, עו"ד שרון ויצמן-אבידר, אף היא אחת מהמייסדים וסגנית הנשיא, והנרי אורלינסקי, פילנטרופ יהודי המזוהה עם מספר ארגונים חרדיים. במאי 2021 השתתף קמינר בפאנל מומחים ID4Africa בהשתתפות מספר חברות מתחום התעודות הביומטריות, בנושא דרכוני החיסונים. קמינר אמר בפאנל שלדעתו, יש צורך בהכללת מידע אישי כגון כתובת או מספר טלפון בדרכון החיסונים, על מנת ששירותי הבריאות יוכלו לאתר את אלו שלא התחסנו. המשתתפים האחרים בפאנל הביעו זעזוע מהרעיון והציגו פתרונות חלופיים פשוטים, שלא יפגעו בפרטיות המשתמש. 

---

במאי 2021 השתתף מנכ"ל פנג'איה רפי קמינר בפאנל מומחים ID4Africa בנושא דרכוני החיסונים. קמינר אמר בפאנל שלדעתו, יש צורך בהכללת מידע אישי כגון כתובת או מספר טלפון בדרכון החיסונים, על מנת ששירותי הבריאות יוכלו לאתר את אלו שלא התחסנו.

---

 

הבחירה למסור את נושא הבדיקות בנתב"ג דווקא לידי חברה העוסקת בפתרונות לאיסוף מידע על אזרחים מעלה תהיות רבות: לאור העובדה שדגימת PCR הינה בדיקת דנ"א לכל דבר, האם החברה אוספת את המידע הביומטרי של הנבדקים ושומרת אותו? האם רשות שדות התעופה מודעת לכך שחברה פרטית אוספת לידה מידע גנטי של אזרחי מדינה? מי מבטיח את הפרטיות שלנו? האם לחברה התקשרויות אחרות עם הממשלה? מי הסמיך את החברה לבצע בדיקות רפואיות, וכיצד ניתן להבטיח את מהימנות התוצאות?

בדיקת PCR

מחיר הבדיקה הוכפל

סוגיה נוספת היא שעם כניסתה, חברת פנג'איה העלתה משמעותית את מחיר הבדיקה, כך שמחיר בדיקת ה-PCR, שעמד על 40 שקלים, גבוה כעת ביותר מפי 2 ועומד על 89 שקלים. מחיר הבדיקה המהירה עלה אף הוא, מ-120 שקלים ל-149 שקלים.
 

כאוס במכרז

בשלב זה מפעילה חברת פרי פרימיום את מערך הבדיקות לנוחתים בנתב"ג. נציין שחברת פרי-פרימיום ביצעה את הבדיקות בבתי האבות, ולאחר תלונות על רמת שירות נמוכה, בהחלטת פרופ' מיימון ראש תוכנית "מגן אבות ואימהות", מד"א הוחזרה לבצע את הבדיקות בסוף שנת 2020.   

את מכרז הבדיקות בנתב"ג ניתן להגדיר ככאוס אחד גדול, שהיה כרוך במאבק משפטי ארוך ובעתירות משפטיות של המתחרות זו בזו. במקור, זכתה במכרז על הבדיקות חברת אומגה (בשיתוף עם בית החולים רמב"ם), אך חברת פנג'איה עתרה נגד הזוכים בטענה שהיה פגם בהגשה של הזוכים, ובג"צ קיבל את העתירה ופסל את אומגה, ובהמשך גם את חברת פרי-פרימיום, שאותה ביקש משרד הבריאות להכניס כספקית בדיקות הקורונה במקום אומגה. גם ההסכם עם פנג'איה הוקפא בעקבות עתירה של מתחרה אחרת.

הבדיקות בנתב"ג הפכו להיות חלק משגרת החיים של כל ישראלי, ומדובר בביזנס גדול על גבו של הציבור רווי גזירות הקורונה. אלא שמעבר להעלאת המחיר המקוממת, נשאלת כעת השאלה מדוע חברה שעוסקת בתחומי הסייבר והזיהוי הדיגיטלי נבחרה לעסוק בתחום רפואי גרידא, של בדיקות קורונה בנתב"ג. אחד החששות המרכזיים של האזרחים בנושא בדיקות הקורונה הוא שהמדינה תאסוף דנ"א באמצעות המטושים לצרכים שונים. אף כי החשש הזה לא בוסס ונותר בגדר ספקולציה, הבחירה שוב ושוב בחברות כמו MyHeritage, NSO, ו-Pangea בנושאי הבדיקות והזיהוי בהחלט מעלה תהיות.

בקשת תגובה הועברה למטה ההסברה לנגיף הקורונה של משרד הבריאות, אך לדברי גל רותם גולן, מנהלת המטה, אין למשרד הבריאות קשר לנושא, ומי שאחראי לו היא רשות שדות התעופה. ואולם, מדוברות רשות שדות התעופה גלגלו את בקשת התגובה בנושא רגולציה ופיקוח בחזרה למשרד הבריאות. "כיום כל אזרח המבקש לעשות בדיקה טרם יציאתו את הארץ יכול לעשות זאת בהיצע של מחירים ובמגוון מקומות ברחבי הארץ (מ-40 שקלים ועד 150 שקלים). אין צורך בהגעה מיוחדת לשדה התעופה", מסר עופר לפלר דובר הרשות. "את ההחלטה להחלפת חברת אומגה (שזכתה במכרז רש"ת ואשר הפגעילה את הדיגום בנתב"ג במחיר של 44 שקלים) בחברת פנג'איה קיבל בית המשפט העליון". לדברי דובר הרשות, "כמעט כל החברות אשר מתקשרות עם משרד הבריאות אינן חברות העוסקות ברפואה – טארגט פמיי וכדומה" – תגובה שבהחלט איננה מרגיעה.  

בתשובה לשאלה האם פנג'איה אוספת את המידע הביומטרי של הנבדקים ושומרת אותו אומר דובר החברה, שלמה אורן: "אנחנו לא לוקחים ביומטריה של האנשים, ומשום כך לא שומרים ביומטריה. אנחנו לוקחים בדיקת PCR ותעודות זהות".  

- אבל בדיקת PCR היא למעשה בדיקת דנ"א.

"הבדיקה מתבצעת במעבדת איילקס, אבל כל תוצאות הבדיקות נשמרות בכספת של משרד הבריאות. אנחנו לא שומרים אצלנו שום תיעוד ביומטרי של הנבדקים".

- מה לחברה בתחום הדיגיטל והביומטריה ולבדיקות רפואיות?

"זה נכון שאין לנו ניסיון בתחום הבדיקות הרפואיות, אבל אפשר להגיד את זה על כולם. גם אומגה, שהיו לפנינו, לא באים מתחום המעבדה. אנחנו התחברנו עם חברות שעוסקות בתחום – פרונטו, איילקס, חברת טרגט שעובדת איתנו בנושא הדיגום. המרכיב העיקרי הוא כל נושא המיחשוב והתקשורת, ובזה אנחנו מומחים".

בתשובה לשאלה האם יש לחברה התקשרויות נוספות עם המדינה, השיב אורן: "התשובה היא לא. בכל מקרה, ההתקשרות שלנו היא עם רשות שדות התעופה. לכן השאלה אינה רלוונטית".

ביחס להעלאת מחיר הבדיקה, אורן טוען שגם חברת אומגה העלתה לאחרונה את מחיריה. "זה היה מחיר הפסדי, והם הצליחו לעמוד בו רק משום שבמשך 7-8 חודשים, כשהמדינה חייבה אנשים לבצע בדיקות אך לא גבו מהם כסף, המדינה שילמה לחברה 160 שקלים על כל בדיקה לחוזרים מחו"ל, כך שהם לקחו פחות כסף בבדיקות היוצאים. אנחנו נותנים שירות נוח ונגיש, ללא צורך בקביעת תורים או במציאת מקום חנייה, והמחיר שלנו נמוך ממחיר השוק.